החיים במאזן

UNM Alumna Harshini Mukundan יוצרת קריירת מחקר כוכבית בתנאים שלה

הרשיני מוקונדאן, דוקטורט, מלהטט במספר אחריות מסחרר - תוך שהוא גורם לאיכשהו להיראות ללא מאמץ.

כמנהלת החטיבה לכימיה במעבדה הלאומית בלוס אלמוס, היא משמשת כמנהלת הקבוצה לכימיה פיזית וספקטרוסקופיה יישומית ומנהלת צוות בכימיה ליישומים ביו -רפואיים. בוגרת 2003 מהתכנית לתארים מתקדמים במדעי הביו -רפואה של UNM היא גם מורה, כמו גם הורה ובן זוג מסור, שבזמנה הפנוי משתתף בריקוד הודי מסורתי.

אך בתפקידה כמדענית מחקר, מוקונדאן ממוקדת בלייזר במציאת פתרונות לכמה מהדאגות הבריאותיות הדחופות ביותר העומדות בפני האנושות. ב- LANL פיתחה מבחני אבחון לשחפת ועזרה ליצור טכנולוגיה לאיתור סרטן השד ושפעת. סדר היום המחקרי הנוכחי - השאפתני ביותר - מתמקד במציאת שיטה אוניברסלית לזיהוי מחלות זיהומיות.

המעבדה של מונקונדאן חשפה כמה מהשיטות הנפוצות שבהן אורגניזמים הגורמים למחלות מתקשרים עם מארח אנושי בתקווה ליצור מנגנון לחקות את מה שהגוף כבר עושה באופן טבעי.

"כל הפתוגנים תומכים או מפרישים סמנים ביולוגיים המוכרים על ידי המערכת החיסונית המולדת שלנו", היא אומרת ומוסיפה שרבות ממולקולות אלה נשמרות מאוד. "הגוף מזהה חתימות שמורות. הוא מסתכל על המשותף ומשתמש בזה כדי להעלות תגובה".

מולקולות אלה אינן מזוהות בקלות בזרם הדם, אך הן נשאות בכל הגוף על ידי טרמפים על חלבוני כולסטרול HDL ו- LDL ("מילת המפתח שלי עבורם היא 'שירות המוניות הביולוגיות'", היא אומרת).

מוקונדאן ומשתפי הפעולה שלה עובדים על טכנולוגיית חיישנים שיכולה לשחרר את הסמנים הביולוגיים האלה ממארחי הכולסטרול שלהם ולמדוד אותם, ומספקת קריאה מהירה של סוג ההדבקה שהם מאותתים.

בעוד שלעבודת המעבדה יש ​​יישומי הגנה לאומיים, יש לה גם רלוונטיות ברורה בתחום הבריאות הקלינית וכבר נבדקת על השימוש בה באבחון מחלות בתחום. הוא נבדק בדרום קוריאה, אוגנדה וקניה, אומר מוקונדאן, ויכול לספק דרך מהירה להבחין בין חיידק לזיהום ויראלי.

דרכה של מוקונדאן לתפקיד מנהיגות במעבדה הלאומית המובילה במדינה החלה בעיר קטנה במדינת טמיל נאדו בהודו, שם היה אביה בבנקאות ואמה הייתה מורה.

היא סיימה את התואר הראשון במיקרוביולוגיה מאוניברסיטת דלהי בשנת 1995. "זה נראה מגניב", היא אומרת. "אהבתי ביולוגיה ותמיד רציתי לעסוק ברפואה או ביולוגיה." היא המשיכה לתואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת ברקתוללה בבופל, עם מחקר עבודת הגמר שלה שנערך במכון הלאומי לאימונולוגיה בהודו.

עבודתה במעבדה שם התמקדה בשורות תאים סרטניים עמידים לתרופות. "היו חוקרים די מדהימים שעבדו ב- NII", אומר מוקונדאן. "יצא לי לפגוש הרבה אנשים ממש מגניבים. בעיקרו של דבר, זו הייתה רק החשיפה, ואז החלטתי שאני רוצה לעשות דוקטורט".

היא ובעלה, מדען צוות LANL, Rangachary Mukundan, הגיעו לארה"ב לצורך עבודת הדוקטורט שלהם. הוא סיים את הדוקטורט שלו במדעי החומרים באוניברסיטת פנסילבניה והצטרף ל- LANL כעמית פוסט -דוקטורט בשנת 1997.

הרשיני התקבלה בתחילה בפן לתואר הדוקטור שלה, אך הועברה לאוניברסיטת ניו מקסיקו כאשר בעלה קיבל את עבודתו בלוס אלאמוס. כשהגיעה מאוחר לתכנית לתארים מתקדמים של מדעי הביו -רפואה של UNM, היא התחילה בסבב במספר מעבדות, שם פגשה את ננסי קנאגי, דוקטורנט, כיום יו"ר המחלקה לביולוגיה ופיזיולוגיה של התא.

"מאוד אהבתי את ננסי", אומר מוקונדן. "אהבתי את מוסר העבודה שלה ואת הגישה לאיזון. יש לה את הדרך הזו לגרום לך להרגיש מאוד רצוי".

באותה תקופה, קנאגי עבדה על קולטנים אלפא אדרנרגיים ועל תפקידם במחלות לב וכלי דם, שמוקונדאן מצא כי הוא מעניין. מוקונדאן החל לחקור השערה הקשורה לתנועה של יוני סידן בתאים שהתבררה במהרה כשגויה.

"בהחלט הוכחתי שההשערה שגויה", היא אומרת. "הוצאנו מזה נייר, אבל המחקר הזה היה במבוי סתום. היינו צריכים לעשות שינוי בפרויקט".

עם קנאגי ופרופסור לביולוגיה של התא תומאס רסטה, המוקונדאן הגה פרויקט חדש. "היא בחנה את ההבדלים בין המינים ביתר לחץ דם ואת תפקידו של האסטרוגן בוויסות האריתרופויטין", היא אומרת.

בהרכבת הצעת המחקר שתוביל את עבודת הדוקטורט שלה על האופן שבו האסטרוגן מסדיר את ביטוי הגן האריתרופויטין בזמן היפוקסיה. "נאן ותום היו מעורבים מאוד ועזרו רבות, מן הסתם, וקיבלנו את זה", היא אומרת ומוסיפה כי הכישלון לימד אותה לקח יקר.

"זה נראה כמו בלאם גדול כשהפרויקט המקורי שלך לא עובד, אבל בדיעבד למדתי לכתוב", היא אומרת. "זה גרם לי להיות הרבה יותר בטוח בעצמי. לפעמים יש לך מה שנראה כטרגדיה גדולה אבל זה למעשה מסתדר לטובה".

מוקונדאן אומרת שהיא חוותה כמה תגובות כשהגיעה לראשונה לארה"ב שהיו "קצת גזעניות", לפעמים הרגישה שמתייחסים אליה אחרת כיוון שהיא אישה. אבל ב- UNM הרגישה שהיא נתמכת.

"בצוות של נאן ותום מצאתי קבלה", אומר מוקונדן. קנאגי, שהקים משפחה, הפך לחבר ולמדריך. "אני חושב שזה סוג של באופן לא מודע מלמד אותך שנשים יכולות להיות מדעניות נהדרות, אמהות טובות - ועייפות באופן תמידי."

מוקונדאן ובעלה גרו בסנטה פה בזמן שעשתה את מחקר המעבדה שלה, ודרשו נסיעה יומית לקמפוס UNM באלבוקרקי. "היא נשארה בבית שלי", נזכרת קנאגי. "לפעמים היה ממש מאוחר לנסוע חזרה לסנטה פה."

מוקונדאן הראה כישרון למחקר, אומר קנאגי. "הרשיני לא פחד מאתגרים", היא נזכרת. "בשלב מוקדם היא לא נרתעה מבעיה קשה לפתור ולקחת על עצמה את זה. היא השתמשה בגישות יצירתיות מאוד".

מוקונדאן הייתה בלתי ניתנת להתגפות לנוכח כישלון פרויקט המחקר הראשון שלה, אומרת קנאגי. "'אומץ' 'יכולה להיות המילה הנכונה - או לפחות לא מפוחדת מקושי", היא אומרת. "כשהיינו היא הייתה צריכה להחליף הילוכים היא הייתה מאוד גמישה. היא פיתחה חבורה שלמה של שיטות חדשות לענות על שאלה זו".

קנאגי מעריכה גם את יכולתה של חברתה לשמור על איזון ההתחייבויות הרבות בחייה.

"היא מאוד אנושית ודאגה מאוד למשפחתה ודאגה למשפחתי", היא אומרת. "כבר אז היא עשתה ריקוד הודי מסורתי תוך כדי נסיעה של שעה לכל כיוון. כשאני חושבת על הרשיני, יש לה חיוך גדול והיא פשוט מזמינה אנשים להיכנס - היא פשוט תענוג להסתובב".

כאשר מוקונדאן הגן על עבודת הדוקטורט שלה בשנת 2002, זמן קצר לאחר שנולד לה הילד הראשון, דחק בה קנאגי להמשיך במחקר פוסט -דוקטורט באוניברסיטה אחרת, אך מוקונדאן במקום זאת קיבלה עבודה ב- QTL Biosystems, סנטה פה, חברת סטארט -אפ של ביוטכנולוגיה, שם עבדה במשך שנתיים בביוסנסור. טֶכנוֹלוֹגִיָה.

בשנת 2006 זכתה מוקונדאן בתפקיד פוסט -דוקטורט ב- LANL במעבדתו של ד"ר בזיל סוונסון, שם כתבה מענק מכוני בריאות לאומיים למחקר על פיתוח כלי אבחון לשחפת. "קיבלנו את ההצעה הזו ואני עדיין עובד על שחפת היום", היא אומרת. "כך התחלנו."

לאחר שסיימה להיות חברה מלאה בפקולטה ל- LANL, הפכה מוקונדאן למנטורית בפני עצמה. מוקדם יותר השנה, היא הוכרה כאחת מ -125 שגרירי IF/THEN על ידי האיגוד האמריקאי לקידום המדע על תמיכתה בנשים צעירות במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) ב- LANL.

IF/THEN היא יוזמה לאומית של פילנתרופיות Lyda Hill המבקשת לקדם נשים בתחומי STEM על ידי הכרה בחדשנים והשראת הדור הבא של חוקרים.

למרות שהקריירה המדעית יכולה להיות תובענית להפליא, מוקונדאן אומרת שלמדה מעמיתיה ל- UNM "אתה יכול לקיים קריירה טובה ולהקים משפחה ולהיות מאזן בין עבודה לחיים. זה גורם לאנשים לרצות להיכנס למדע".