לתרגם
$ {alt}
מאת אליזבת דווייר סנדלין

חודש המודעות להתאבדות: זיהוי סימני דיכאון

ספטמבר הוא חודש המודעות להתאבדות, ובתוך זמן מכריע זה של רפלקציה והסברה, הכרחי לשפוך אור על הנושא של דיכאון שנדונים בו לעתים קרובות. קריסטינה סוואר, MD, פרופסור חבר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו מקסיקו, המחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות, מעניקה את המומחיות שלה כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את מצב בריאות הנפש המורכב הזה ואת החשיבות הקריטית של זיהוי הסימנים שלו, במיוחד בילדים .

"אנחנו לא מדברים הרבה על דיכאון", פותח סוואר. "לפעמים אנשים לא מבחינים בסימני הדיכאון עד שהם קיצוניים." 

מכשול מרכזי אחד בטיפול בדיכאון הוא הסטיגמה האופפת אותו, שרווחת במיוחד כשמדובר בילדים.  

"דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי, הפרעה נפשית. אבל אני חושב שעבור אנשים רבים, זה יותר מסתם בריאות הנפש. זה גם כל החיים שלהם - הבריאות הפיזית והאנרגיה שלהם", אומר סוואר. 

דיכאון הוא נושא עולמי, כאשר עשרות מיליוני אנשים בארצות הברית לבדה חווים אותו בשלב מסוים בחייהם. זה יכול להתחיל בילדות ולעתים קרובות ממשיך לבגרות.  

"יש אנשים שיפתחו את זה כשהם צעירים. אנשים רבים, לא עד שהם מתבגרים או מבוגרים, אבל עבור רוב האנשים שחווים דיכאון כמבוגרים, הם גם חוו את זה במידה מסוימת כמתבגר או גם ילד", מסביר סוואר. 

דיכאון הוא מצב רב-פנים עם גורמים תורמים שונים.  

"יש מספר דרכים לדיכאון", מציין סוואר. "יש אנשים בעלי נטייה לפתח מצבים בריאותיים מסוימים, לעתים קרובות עקב היסטוריה משפחתית של דיכאון או מצבים נפשיים אחרים. בנוסף, אתגרי חיים כמו טראומה, עוני או גישה מוגבלת למשאבי שירותי בריאות יכולים לזרז דיכאון". 

גם גורמי אורח חיים משחקים תפקיד, כמו כמה טוב אנחנו ישנים, כמה טוב אנחנו אוכלים וכמה טוב אנחנו דואגים לגופנו הפיזי יכולים כולם לתרום להתפתחות של דיכאון. זיהוי סימני הדיכאון יכול להיות מאתגר, מכיוון שהוא יכול להתבטא בדרכים מגוונות.  

סוואר מייעץ, "דיכאון יכול להתבטא במספר סימפטומים שונים, מתחושת עייפות, פחות מוטיבציה ומציאת פחות הנאה בפעילויות ועד חרדה מוגברת וחוסר שקט". 

 

דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי, הפרעה נפשית. אבל אני חושב שעבור אנשים רבים, זה יותר מסתם בריאות הנפש. זה גם כל החיים שלהם - הבריאות הפיזית והאנרגיה שלהם

- קריסטינה סוואר, MD, בית הספר לרפואה של UNM

למי שמודאג בעצמם או באחרים, סוואר ממליץ על שיחות פתוחות. "הבחין בשינויים בהתנהגות, כגון עצבנות, גמילה או שינויים בהרגלי השינה והאכילה, יכולים להיות אינדיקטורים מרכזיים", היא אומרת. "דיכאון הוא מחלה אנושית הניתנת לטיפול, לא סימן לחולשה. הושיטו יד, הביעו דאגה ועודדו דיאלוג לגבי מה שמישהו עלול להיאבק בו". 

שימת לב לשינויים התנהגותיים היא גורם מפתח כשמדובר בילדים ודיכאון, שאולי עדיין אין להם את הכישורים לבטא מה הם חווים ואיך הם מרגישים. ישנם מטפלים המתמחים בטיפול בילדים, וגישות שונות גם בקרב מומחים אלו, כגון טיפול במשחק, טיפול באומנות, טיפול משפחתי ועוד. בכל הנוגע לטיפול, אין גישה מתאימה לכולם. אצל אנשים מכל הגילאים, טיפול מקצועי, פסיכותרפיה ותרופות הם חלק מהאפשרויות המועילות ביותר. טיפול בגורמים השורשיים לדיכאון, בין אם באמצעות הפחתת מתח, שיפור שינה ו/או תזונה, יכול גם להועיל. 

בדיוק כפי שחווית הדיכאון אינה מתרחשת בפתאומיות, הרי שההחלמה מדיכאון היא תהליך שלוקח זמן, וסואר מדגיש את הצורך בסבלנות.  

"לעתים קרובות אנחנו רוצים פתרון מהיר, אבל הכרה בכך שדיכאון יכול להיות סימן שיש לנו מקום לשנות כמה דברים בחיינו היא חיונית", אומר סוואר. "זהו תהליך ריפוי, אבל אחד שאנחנו יודעים שרוב האנשים מתאוששים ממנו, עם הרבה הזדמנויות צמיחה." 

דיכאון יכול להיות קשור גם לתקופות של אבל, מחלה רפואית כרונית או שינויים משמעותיים בחיים. על ידי טיפוח שיחות פתוחות, הגברת המודעות ופנייה לעזרה מקצועית בעת הצורך, נוכל לעבוד יחד כדי להילחם בסטיגמה סביב דיכאון ולספק תמיכה חיונית לנזקקים במהלך חודש המודעות להתאבדות ואילך. 

אנא הקדישו רגע לביקור ב-UNM Health אתר חודש המודעות להתאבדות להצעות לאורך כל חודש ספטמבר ועוד. 

 

קטגוריות: מעורבות קהילתית, חדשות אתה יכול להשתמש, בית הספר לרפואה