הערך של ערנות

"אני ממש גאה בתוכנית השד שלנו ובצוות שלנו במרכז הסרטן. אנו מציעים טיפול רב-תחומי אמיתי בשד", אמר בראון-גלברמן. "זה אומר שבין כותלי המרכז לסרטן יש לנו את כל החלקים שאתה צריך כדי לעזור לאבחן ולטפל בחולת סרטן שד בצורה מותאמת אישית, המותאמת לצרכיה".

בראון-גלברמן ממליצה לנשים בין הגילאים 50 ל-70 לעבור בדיקת ממוגרפיה מדי שנה או כל שנתיים, בהתאם לגורמי הסיכון שלהן, שכן הממוגרפיה פועלת בצורה הטובה ביותר כאשר ניתן להשוות אותן עם קודמות.

נשים צעירות יותר, מגיל 40 עד 50, צריכות לשקול לדבר עם הרופא שלהן על מתי להתחיל ובאיזו תדירות לעבור ממוגרפיה, במיוחד אם יש להן היסטוריה משפחתית של סרטן השד. באופן דומה, נשים מעל גיל 70 צריכות לקיים דיון על בדיקות סקר מתמשכות עם הרופא שלהן.

"לפעמים, אם לאישה יש היסטוריה משפחתית ממש חזקה, נמליץ על דברים כמו בדיקות גנטיות או בדיקות סיכון גבוהות, מה שמוסיף עוד לממוגרפיה השגרתית", אמרה. "אנו מנסים לחדד את המלצות המיון הייחודיות להיסטוריה האישית והמשפחתית של כל אישה".

נשים שירשו מוטציות גנים מסוימות, כגון BRCA1 ו-BRCA2, נמצאות בסיכון גבוה יותר לסרטן השד. מכיוון שהמוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מעלות גם את הסיכון לסרטן השחלות, בראון-גלברמן אמרה שגם נשים עם היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של סרטן השחלות נמצאות בסיכון לחלות בסרטן השד.

"אם אישה נכנסה לראות אותי והייתה לה היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן השד או קרובת משפחה מדרגה ראשונה עם סרטן השחלות, אולי אמליץ לה לפנות ליועצת גנטית ולבצע בדיקת סרטן שד קפדנית יותר מחוץ לממוגרפיה השגרתית. אנחנו ממליצים לכולם", אמרה.

אמנם אין הרבה גורמים אישיים וסביבתיים קונקרטיים שיכולים לתרום לסיכון של אדם לפתח סרטן שד - באופן שבו עישון הוא גורם סיכון ידוע לסרטן ריאות - אמר בראון-גלברמן כמה גורמי סיכון פוטנציאליים לסרטן השד (מלבד היסטוריה משפחתית של המחלה) כוללות צריכה מרובה של אלכוהול, שימוש בהורמונים לאחר גיל המעבר, השמנת יתר והיסטוריה פורייה, כגון אי-ילדים.

בראון-גלברמן אמרה שחשוב גם לציין שלסרטן השד אין מגדר. גברים, כולל גברים טרנסג'נדרים, כמו גם אנשים לא-בינאריים נמצאים בסיכון לחלות בסרטן השד, מכיוון שלכל אדם יש רקמת שד.

"אנחנו מטפלים בכל החולים בסרטן השד, כולל גברים וטרנסג'נדרים", אמרה. "אנו מקבלים אותם בברכה במרפאות שלנו ויש לנו את המומחיות לטפל בקבוצה מגוונת של אנשים עם סרטן השד."

בנוסף למתן טיפול שגרתי בסרטן, אמר בראון-גלברמן כי המרכז לסרטן מפעיל גם ניסויים קליניים רבים כדי לאבחן, למנוע ולטפל טוב יותר בסרטן. ניסויים קליניים רצים את הספקטרום, מהערכת שיטות סקר וטיפולים חדשים ומשופרים, ועד להפחתת סיכון, טיפול תומך והתערבויות פעילות גופנית, כמו גם טיפולים חדשים בסרטן.

"יש לנו תוכנית ניסויים קליניים איתנה עבור אנשים עם סרטן השד", אמרה. "הורדנו את שיעור התמותה מסרטן השד במהלך השנים באמצעות ניסויים קליניים מנוהלים בקפידה רבה. כך אנו מזיזים את המחט ומשפרים את התוצאות במחלה הזו".