זה קורה כל יום. מהמים שלנו, מהמזון שלנו ואפילו מהאוויר שאנו נושמים, חלקיקי פלסטיק זעירים מוצאים את דרכם לחלקים רבים בגופנו.
אבל מה קורה ברגע שהחלקיקים האלה נמצאים בפנים? מה הם עושים למערכת העיכול שלנו?
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת בריאות הסביבה פרספקטיבות, חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו גילו שלחלקיקים הזעירים האלה - מיקרו-פלסטיק - יש השפעה משמעותית על מסלולי העיכול שלנו, ועושים את דרכם מהמעי ואל רקמות הכליות, הכבד והמוח.
מחקר ממשיך להראות את החשיבות של בריאות המעיים. אם אין לך מעי בריא, זה משפיע על המוח, זה משפיע על הכבד וכל כך הרבה רקמות אחרות. אז אפילו לדמיין שהמיקרו-פלסטיק עושה משהו במעיים, שחשיפה כרונית עלולה להוביל להשפעות מערכתיות.
Eliseo Castillo, PhD, פרופסור חבר בחטיבה לגסטרואנטרולוגיה והפטולוגיה במחלקה לרפואה פנימית של בית הספר לרפואה של UNM ומומחה באימונולוגיה רירית, מוביל את הממונה ב-UNM על מחקר מיקרופלסטי.
"במהלך העשורים האחרונים נמצאו מיקרו-פלסטיק באוקיינוס, בבעלי חיים ובצמחים, במי ברז ובבקבוקים", אומר קסטילו. "נראה שהם נמצאים בכל מקום."
מדענים מעריכים שאנשים צורכים 5 גרם של חלקיקי מיקרופלסטיק בכל שבוע בממוצע - שווה ערך למשקל של כרטיס אשראי.
בעוד חוקרים אחרים עוזרים לזהות ולכמת מיקרו-פלסטיק שנבלע, קסטילו וצוותו מתמקדים במה שהמיקרו-פלסטיק עושה בתוך הגוף, במיוחד למערכת העיכול ולמערכת החיסונית של המעיים.
במשך תקופה של ארבעה שבועות, קסטילו, עמית פוסט-דוקטורט מרקוס גרסיה, PharmD וחוקרים אחרים של UNM חשפו עכברים למיקרו-פלסטיק במי השתייה שלהם. הכמות הייתה שווה ערך לכמות המיקרו-פלסטיק שבני אדם בולעים מדי שבוע.
מיקרו-פלסטיקה נדדה מהמעיים אל רקמות הכבד, הכליה ואפילו המוח, כך מצא הצוות. המחקר גם הראה שהמיקרו-פלסטיקה שינתה מסלולים מטבוליים ברקמות המושפעות.
"יכולנו לזהות מיקרו-פלסטיק ברקמות מסוימות לאחר החשיפה", אומר קסטילו. "זה אומר לנו שהוא יכול לחצות את מחסום המעי ולהסתנן לרקמות אחרות."
קסטילו אומר שהוא מודאג גם מהצטברות חלקיקי הפלסטיק בגוף האדם. "העכברים האלה נחשפו במשך ארבעה שבועות", הוא אומר. "עכשיו, תחשוב על איך זה שווה לבני אדם, אם אנחנו נחשפים מלידה ועד זקנה."
חיות המעבדה הבריאות בהן נעשה שימוש במחקר זה הראו שינויים לאחר חשיפה קצרה למיקרופלסטיק, אומר קסטילו. "עכשיו תארו לעצמכם שאם למישהו יש מצב בסיסי, והשינויים האלה מתרחשים, האם חשיפה למיקרופלסטיק יכולה להחמיר את המצב הבסיסי?"
הוא גילה בעבר שמיקרו-פלסטיק משפיע גם על מקרופאגים - תאי החיסון הפועלים כדי להגן על הגוף מפני חלקיקים זרים.
בעיתון שפורסם בכתב העת תא ביולוגיה וטוקסיקולוגיה בשנת 2021, קסטילו וחוקרי UNM אחרים מצאו שכאשר מקרופאגים נתקלו במיקרו-פלסטיק ובלעו אותם, התפקוד שלהם השתנה והם שחררו מולקולות דלקתיות.
"זה משנה את חילוף החומרים של התאים, מה שיכול לשנות תגובות דלקתיות", אומר קסטילו. "במהלך דלקת מעיים - מצבים של מחלה כרונית כמו קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, שהן שתי צורות של מחלות מעי דלקתיות - המקרופאגים הללו הופכים לדלקתיים יותר והם נפוצים יותר במעיים."
השלב הבא של המחקר של קסטילו, אותו מוביל פוסט-דוקטורט Sumira Phatak, PhD, יחקור כיצד דיאטה מעורבת בספיגת מיקרופלסטיק.
"התזונה של כל אחד שונה", הוא אומר. "אז, מה שאנחנו הולכים לעשות זה לתת לחיות המעבדה האלה דיאטה עתירת כולסטרול/שומן, או דיאטה עשירה בסיבים, והם ייחשפו או לא ייחשפו למיקרו-פלסטיק. המטרה היא לנסות להבין אם התזונה משפיעה על קליטת המיקרופלסטיק לגופנו".
קסטילו אומר שאחד מתלמידי הדוקטורט שלו, אהרון רומרו, עובד גם כדי להבין מדוע יש שינוי במיקרוביוטה של המעיים. "קבוצות מרובות הראו שמיקרופלסטיק משנה את המיקרוביוטה, אבל לא התייחסו לאופן שבו הוא משנה את המיקרוביוטה."
קסטילו מקווה שהמחקר שלו יעזור לחשוף את ההשפעות הפוטנציאליות שיש למיקרופלסטיק על בריאות האדם ושהוא יעזור לעורר שינויים באופן שבו החברה מייצרת ומסננת פלסטיק.
"בסופו של יום, המחקר שאנו מנסים לעשות נועד לגלות כיצד זה משפיע על בריאות המעיים", הוא אומר. "המחקר ממשיך להראות את החשיבות של בריאות המעיים. אם אין לך מעי בריא, זה משפיע על המוח, זה משפיע על הכבד וכל כך הרבה רקמות אחרות. אז אפילו לדמיין שהמיקרו-פלסטיק עושה משהו במעיים, שחשיפה כרונית עלולה להוביל להשפעות מערכתיות".