סיפורי הרופאים שלנו

חלק מתפקידה של אראגון הוא מתן טיפול רפואי באזור FOCUS תוכנית התערבות מוקדמת, המהווה מודל של טיפול המשתרע מעבר לפרט לכל אדם בביתו. לכן, אם ילד מקבל טיפול, ספקים כמו אראגון יבטיחו את הצרכים של הוריהם, האפוטרופוסים והאחים שלהם.

"יש לי את ההזדמנות המדהימה הזאת לפגוש משפחות ולשתף איתן ברגעים חשובים, לעתים קשים, בחייהן", אמרה.

למגיפה הייתה השפעה רבה במיוחד על חולי אראגון ועל תחום רפואת המשפחה בכלל. אראגון אמרה שזה משהו שהיא התמודדה איתו במשך מחצית מהקריירה שלה בת שמונה שנים ב-UNM.

"עברנו את זה", היא אמרה. "הגענו לצד השני."

אבל לא בלי פעולה מהירה והתאמה מתמדת של עובדי שירותי הבריאות וחברי הקהילה. אראגון אמרה כי תפקידה העיקרי כרופאה הוא להיות שותפה אמינה ואמין בקידום רווחה כללית, לא משנה אילו מכשולים בלתי צפויים עלולים להיווצר. היא גם אמרה שהיא אסירת תודה למלא את התפקיד הזה בביתה.

"זו הקהילה שלי", אמר אראגון. "למדתי בתיכון ממש ברחוב מהאוניברסיטה, והיה לי סבא שהיה מארגן קהילה. זה תמיד הרגיש כאילו רפואת המשפחה, ובמיוחד להיות רופא ברפואת משפחה, היא הדרך באמת לשתף פעולה עם קהילות ומשפחות, להבין איפה הצרכים, ולהבין מה המשפחות והקהילות חושבות שהפתרונות הם".

כיום רופא רפואת משפחה, בושאר משרת במרפאה ראשונית של UNM Sandoval Regional Medical Center (SRMC), והחל מה-18 בינואר השנה, כמנהל רפואי של המרפאה לרפואת משפחה. עבודה בקהילה קטנה יותר לא היה החזון של בושאר פעם לעצמו.

"דמיינתי משהו יותר כמו בית החולים הראשי או מרפאה גדולה יותר, אבל כפי שמתברר אני חושב שזו הייתה הברכה הגדולה ביותר. אני מרגיש שאני בעצם משרת את הקהילה בה אני נמצא ובאמת עושה הבדל אמיתי עבור אנשים".

היבט אחד של יצירת הבדל זה הוא מתן סוגים חדשים ונחוצים של טיפול לחולים שקודם לכן לא הייתה להם גישה. טיפול טרום לידתי, למשל, הוא אחד מהשירותים שלא היו זמינים בעבר שהמרפאה של בושאר הכניסה לקהילה, יחד עם מספרים גבוהים יותר של הליכים לחולים ילדים. בקהילה המהודקת, בושארד נרגע בידיעה שהמטופלים שלו יקבלו עדיפות לטיפול שלו, ושגם אם הוא לא זמין, סביר להניח שהמטופלים שלו יראו פנים מוכרות, מישהו שהם ראו ברחבי המרפאה מתן טיפול לחולים אחרים.

"SRMC תמיד תמך מאוד ומקום מאוד קולגיאלי לעבוד בו. לכולם יש יחסי עבודה קרובים מאוד. פגשתי את רוב המומחים שלנו באופן אישי והם מאוד שמחים לקבל את השיחות והשאלות האקראיות שלי על מטופלים", אמר בושארד. "אני חושב שלכולנו יש מטרה משותפת של רק לרצות לעשות את הטיפול הטוב ביותר שאנחנו יכולים למטופלים שלנו."

לאחר בית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו, סאוודרה התאימה לתושבות ב-UNM ומצאה שהעבודה כאן מתאימה מאוד.

"הצוות הבריאטרי כאן הוא פנטסטי. יש לנו קבוצה רב תחומית נהדרת לטפל בחולים, ותמיד כיף לעבוד איתם”.

ככל שהקריירה שלו התקדמה, סאוודרה עדיין ניזונה מאותה רצון בילדות המוקדמת - לעזור למטופליו לחיות חיים טובים יותר. במיוחד המרפאות לאחר הניתוח, לראות אנשים מתקדמים ומתרפאים ומשתפרים באמת ומשנים את חייהם, הם שגורמים לסאודרה להרגיש שהוא באמת עשה את ההבדל בעולם.

"להיות רופא באמת מסתכם בהזדמנות לעזור לאנשים וזה כרוך בהרבה אחריות", אמר סאוודרה. "זה אומר שאנשים נותנים בך אמון רב, ואתה צריך לתת בהם אמון רב לעשות את שלהם. מדובר בבניית צוות כדי לוודא שכולכם יכולים לעבוד יחד ולהפוך אנשים לטובים יותר".

"זה עורר בי השראה לעשות קצת השכלה נוספת", אמרה. "תמיד הייתי סוג של אדם מועיל, והרפואה מתאימה לזה באופן טבעי."

סנדובל למדה בבית ספר לרפואה ב-UNM, ואז התמחות בהרדמה לקחה אותה לשיקגו למשך שלוש שנים. אבל היא אמרה שהיא לא יכולה להתרחק מהבית לאורך זמן.

"להיות ילדת מדבר בשיקגו זה קצת קשה," אמרה סנדובל בצחוק. "בהחלט התגעגעתי לשמש והתגעגעתי לכמה מההיבטים האחרים של ניו מקסיקו כמו הצ'ילה הירוק ונגישות לדברים."

למרבה המזל, היא הצליחה לחזור ל-UNM כחברת סגל. בשבע השנים האחרונות היא מינפה את האהבה להוראה עם תשוקה לטיפול בחולים.

"אני מרגיש שחלק מתפקידנו כרופאים הוא להיות מסוגלים לשים את עצמנו בנעלי המטופלים שלנו ולהדריך אותם בדרכם, בכל ממשק שיש להם לרפואה, באופן שגם נרצה להיות מודרכים דרכו, או היינו רוצים שבני משפחה יודרכו", אמרה. "זה תפקיד גדול למלא."

במרכז הרפואי האזורי של UNM Sandoval (SRMC), לי הוא איש חולים. בעל הכשרה ברפואה פנימית, הוא מעניק טיפול רפואי באשפוז לחולים המאושפזים בבית החולים בשל מחלה חריפה. הוא גם ראש המדור הזמני לרפואת בתי חולים, המוביל את קבוצת המאושפזים שעובדים ב-SRMC. 

"SRMC התאים לי מאוד. יש כאן תרבות נהדרת. התמזל מזלי להכיר היטב רבים מעמיתיי (אחיות, טכנאים, מטפלים ורופאים אחרים).

לי, פתרון תעלומת אבחון טובה הוא מספק להפליא. כשכל חלקי הפאזל סוף סוף משתלבים זה בזה, ולי מגלה את האבחנה שמסבירה סימפטומים שלכאורה לא קשורים, ממצאי בדיקות גופניות, מעבדות ותוצאות בדיקות אחרות, זה מרגיש כמו מתנה שהוא יכול להציע למטופלים שלו - תשובות להרבה מאוד לפעמים. -שאלות עומדות.

"יש עוד המון דברים שאני אוהב בעבודה שלי, כולל האנשים שאני עובד איתם, והמטופלים שאני יכול לטפל בהם", אמר לי, "אבל אני עדיין מתרגש מפתרון התעלומה של תיק מורכב".

ברגע שהיא עשתה את הקפיצה ללכת לרפואה, לקח לסוואר עוד זמן להחליט לאיזה סוג רופא היא רוצה להיות. היא התיישבה לראשונה ברפואת משפחה לאחר שסיימה את לימודי הרפואה במדינת הולדתה באוניברסיטת קולורדו.

"התחלתי את ההכשרה שלי בקליפורניה", אמר סוואר. "אבל מהר מאוד הבנתי שמה שאני באמת רוצה לבלות זמן לדבר עם אנשים עליו זה הבריאות הנפשית שלהם. זה היה כמו האבולוציה הזו של להכיר את עצמי טוב יותר".

סוואר החלה התמחות כללית בפסיכיאטריה ב-UNM ב-2010, ומאז נשארה באוניברסיטה. לדבריה, שני התפקידים שבהם היא מבלה כיום הכי הרבה זמן סיפקו את ההגשמה הגדולה ביותר בקריירה שלה.

"אני מרגישה ממש אסירת תודה להיות מנהלת התוכנית של השהייה בפסיכיאטריה", אמרה. "אני אוהב לקבל את ההזדמנות לעבוד עם תושבים ולומדים. התמיכה בדרכם הייתה ממש משמעותית".

סוואר הוא גם מנהל שותף בבית הספר לרפואה משרד רווחה מקצועי.

"זה תואם את מה שרציתי - בהרבה מובנים - מה שרציתי לעשות ברפואה ובבית הספר לרפואה", אמרה. "התקווה שלי היא שנוכל להמשיך לתת השראה לאנשים להרגיש כמו ללכת לרפואה ולהיות רופא, או להיות רופא היא בחירה טובה. זו יכולה להיות הזדמנות מאוד משמעותית ועוצמתית להתחבר לאנשים שנמצאים לפעמים בחלקים מאוד פגיעים או קשים של חייהם".