ריקוד עדין

נוירוכירורגים של UNM משתמשים במכשיר חדש כדי לאחזר ציסטה גדולה ממוחה של האישה

כאב ראש מייסר ועקצוץ מוזר ברגליה אמר לסינדי נאוה שמשהו לא בסדר.

אך מעט היא חשדה שכאשר בעלה לקח אותה למרפאת דחוף מקומית ב-17 באוגוסט האחרון, שתוך שבוע היא תעבור ניתוח מוח ב- בית החולים של אוניברסיטת ניו מקסיקו להסרת ציסטה שפירה בגודל של כדור גולף.

חודשים לאחר ההליך העדין בן שלוש השעות, בהובלת הנוירוכירורג של UNM כריסטיאן באוורס, MD, נאוה החלימה לחלוטין וחידשה את הריצות היומיות שלה ואת פגישות הפילאטיס.

המדיניות והאסטרטגית הפוליטית בת ה-34 הייתה תמונת הבריאות לפני שהבחינה בתסמינים ביום ראשון, 15 באוגוסט. הם שככו, אך חזרו יומיים לאחר מכן עם נקמה בזמן שהייתה בשיחת ועידה של זום.

"כיביתי את המצלמה", נזכרת נאוה. "זה רק החמיר וזה גדל מרגע לרגע. בעלי הגיע לכאן והוא שם לב שאני לא אני".

הוא הבהיל אותה לטיפול דחוף שם היא נראתה לבסוף לאחר המתנה ארוכה. הצוות הרפואי חשב שאולי היא סובלת ממיגרנה חמורה, אבל רופא צעיר אחד, מודאג מהדיווח שלה על עקצוץ ברגליים, הזמין בדיקת CT.

"הרופא ועוד אחד נכנסו והם היו מאוד רציניים", אומרת נאוה. "הוא אמר, 'אל תפחד, אבל מצאנו גידול במוח שלך. אנחנו לא בהכרח יכולים לדעת את הגודל - אולי את הגודל של שקד גדול'".

הם שלחו אותה לבית החולים הפרסביטריאני, שם בדיקות MRI ו-CT נוספות גילו שיש לה ציסטה קולואידלית, גידול גדול שאינו סרטני, שחסם את זרימת הנוזל השדרתי במוחה. כאשר ציסטות אלו אינן מטופלות, החולים עלולים לחוות הידרוצפלוס, כאבי ראש לסירוגין, בחילות והקאות - ואף למות.

הנוירוכירורג הפרסביטריאני חוסה סנטוס, MD, תיאר מה כרוך בניתוח להסרת הציסטה. "הייתי מאוד עצבנית כי הוא אמר לי שהם יבצעו הכנסה גדולה משמעותית כדי להיכנס", אומרת נאוה. "הוא דיבר על shunt לנקז את הציסטה לתוך הבטן שלי, שיישאר בתוכו למשך שארית חיי. זה היה מאוד קשה למשפחה שלי".

סנטוס אמר לה שההליך מסוכן. "הוא אמר, 'אנחנו יכולים לעשות את הניתוח כאן, אבל אני רוצה שהאדם הטוב ביותר יטפל בך והצוות המאובזר ביותר שיעשה זאת'", היא אומרת. "הוא אמר לי שכרגע הוא שולח הודעות טקסט עם כמה מנתחים אחרים מרחבי המדינה כדי לראות אם יש פוטנציאל של מי שהיה מצויד יותר או שיש לו כלים טובים יותר לעשות את זה".

מאוחר יותר, הוא חזר עם חלופה: נאוה יכולה לעבור ל-UNMH, שם היה לכריסטיאן באוורס ניסיון בשימוש במכשיר חדש המאפשר ניתוח מוח זעיר פולשני. לאחר שלושה ימים בפרסביטריאן היא עברה ל-UNMH, שם עברה בדיקות נוספות כהכנה לניתוח ביום שני, 23 באוגוסט.

בזמן שהמתינה לניתוח, "כל האנשים שעבדתי או עבדתי איתם חיפשו את ד"ר באוורס", ​​היא אומרת. "כולם כל הזמן אמרו לי שהם מאוד התרשמו מהחוויה שלו. אנשים ברשת שלי היו מאוד רגועים מהעבודה שלו."

אבל בשלב מסוים, "פשוט נשברתי וכנראה בכיתי כשעה", אומרת נאוה. "היו שתי אחיות שהגיעו והתחילו לדבר איתי. הם ישבו שם עד שנרגעתי. אני חושב שהכל היה מאוד מכריע - הסיכון, הבלתי צפוי. כולם תמכו מאוד".

ביום הניתוח באוורס והנוירוכירורגית העמיתה הת'ר ספיידר, ד"ר, פתחו חור של 3 סנטימטר בגולגולת של נאוה במקום שבו מצחה פגש את קו השיער. באמצעות מכשיר חדיש המנווט בקפלים הטבעיים של המוח מבלי לפגוע ברקמה, הוא הצליח להגיע אל הציסטה ולשאוב אותה החוצה.

כאשר נאוה התעוררה לאחר הניתוח באוורס הייתה ליד מיטתה. "הוא אמר, 'זה הלך מצוין. הסרנו הכל'", היא אומרת. הוא גם אמר לה שהציסטה חסמה את נוזל המוח מלהגיע לחוט השדרה שלה, מה שהסביר את הכאבים ברגל.

"הוא אמר שסביר להניח שנולדתי עם זה וזה התחיל לגדול", אומרת נאוה. "הוא אמר בבירור שזה עכשיו בנקודה שבה זה הזיק. אילו זה היה נוגע בתחומים אחרים, זה היה סיפור אחר".

נאוה בילתה שלושה ימים נוספים ב- היחידה לטיפול נמרץ במדעי המוח של UNMH לפני היציאה מבית החולים. ולמרות שהייתה כואבת ועייפה מהניתוח, היא שאלה את באוורס אם תוכל להשתתף בחתונת סוף השבוע של חברתה והמנטור שר הפנים האמריקני דב האלנד.

"הוא אמר, 'אתה מכיר את הגוף שלך הכי טוב - אתה בהחלט יכול להופיע, אבל שיהיה איתך מישהו'", היא אומרת. "אני שמח שקיבלתי את האישור."

במהלך השבועות הבאים נאוה מצאה את עצמה מנמנמת כל יום, ובפגישה הראשונה שלה לאחר הניתוח עם באוורס, "הוא בדק הכל - הוא אמר שהכל נראה נהדר", היא אומרת.

נאוה מודה על הטיפול הרפואי והסיעודי המיומן שקיבלה בכל שלב בדרך.

כולם מילאו תפקיד חיוני, אבל ברור שהניתוח עצמו היה הדבר שכולם היו עצבניים ממנו בגלל הסיכונים ועד כמה הוא היה.

- סינדי נאוה