עבור אליזבת ברטון, 'מרתון המחקר' הראשון שלה בפרסום בינלאומי

הרעיון תמיד היה לדפוק אותו מהפארק.

כתלמידת תיכון, בוגרת לאחרונה מכללת UNM לסיעוד אליזבת ברטון הגיעה ליריד המדע הבינלאומי של אינטל (ISEF) עם שני הפרויקטים הראשונים שלה בתיכון. היא ידעה שהזכיות הללו יעזרו במועמדות לקולג' והיא מצאה את רמת התחכום של הפרויקטים של המתחרה שלה "מעוררת כבוד".

"היא החליטה להיכנס לשנה האחרונה שלה, שהיא רוצה להעביר דברים לשלב הבא", זוכרת אמה, לורה ברטון, דוקטורט, מנהלת שותפה של תפעול עסקי בקמפוס UNM Health Sciences Rio Rancho.

"זה אף פעם לא היה עניין של תיוג בפרויקט של מישהו אחר. היא רצתה מחקר מקורי משלה. הייתי מוכנה לעזור - אבל מחקר רפואי כתוב בצורה שונה מאוד ממחקר חברתי", היא אומרת.

סוסים תמיד היו חלק מהתפאורה של משפחתה ואליזבת עבדה באתר טיפול בסוסים בקורלס בשם Four Point Therapy.

"אחי בדיוק חזר מאפגניסטן ועיבד את החוויה וזה היה רק ​​רגע של שניים פלוס שניים עבורי. יום אחד תהיתי אם יש מחקר ספציפי לוותיקים על היתרונות של טיפול בסוסים", אומרת אליזבת.

היא גילתה שלא רק שלא היה מחקר כמותי על טיפול בסוסים ספציפי לחיילים משוחררים, אלא שה-VA לא מימן סוגים אלה של טיפולים משלימים.

אז, עם נושא טוב כנקודת מוצא, השאלות החלו להשתנות. מה יהיו סימני ההצלחה בתכנון פרויקט מחקר כזה? אחד הדברים שאליזבת הסתכלה עליהם היה רמות הקורטיזול, "אבל לא היה לי מושג מאיפה להתחיל בתכנון פרויקט שמשתמש בהן", היא אומרת.

"נראה היה שלכל מי שניצח בגדול ב-ISEF יש מנטורים", נזכרת אמה. בעיית הקורטיזול תצריך למצוא מומחה שיעזור לה, אז אליזבת הלכה לחפש אחד.

מסתבר שלמצוא חוקר רמת קורטיזול קרוב לבית לא היה קשה כמו שאף אחד מהם חששו שזה עלול להיות.

מארק בורג', ד"ר, סגן מנהל המרכז למדע קליני ותרגולי של UNM, חקר את רמות הקורטיזול במחקר שהעריך את ההשפעות של תרגול מיינדפולנס על אחיות חדר מיון.

"חשבתי, היי, אני אשלח לו מייל. הכי גרוע שהוא יכול להגיד זה 'לא', נכון? אז, יצרתי איתו קשר, הסברתי את המחקר שלי, ההיסטוריה שלי ותחומי העניין שלי ושאלתי, 'האם אתה מעוניין לעזור לי או מנחה אותי למקום שיכול לעזור לי?'"

בכל זמן נתון, בורג' מגלה שהוא בדרך כלל מדריך שניים עד חמישה סטודנטים לרפואה וכמה תושבים.

"היא תלמידת התיכון היחידה שקיבלתי אי פעם", הוא אומר. "היה לה מוטיבציה ואמרתי לה שזה יהיה הרבה עבודה והיא אמרה שהיא יודעת את זה ומוכנה לעשות את זה", מספרת בורג'.

בנוסף, היא קיבלה את התחייבות הכתיבה.

"זה הכי גרוע - כשמישהו אומר שהוא יעשה את העבודה אבל אז הם מסיימים או נעלמים ודברים נעשים רק למחצה", הוא אומר.

הכתיבה היא החלק הקשה ביותר. אני תמיד גורם להם להבטיח לסיים", הוא אומר.

"המטרה היא תמיד להגיע לפרויקט שאפשר לפרסם", ממשיך בורג'.

זה הפך מהר מאוד לפרויקט הרבה יותר מורכב ממה שמישהו חשב שזה יהיה.

"זה היה הרבה יותר קשה ממה שכל אחד מאיתנו ציפה. היו המכשולים האדירים האלה בזכייה באמונם של משתתפים פוטנציאליים", אומרת לורה.

ותיקי קרב בהתחלה פחות התלהבו מהרעיון. ה-VA לא זיהה שום תועלת לשימוש בסוסים כחיות טיפול ולא עזר בהרשמה. בסופו של דבר אליזבת הלכה לקבוצות ותיקים בעצמה. לאט לאט היא מצאה 20 משתתפים.

במקום מספר חודשים, המסע הפך למסע של שש שנים. לאליזבת למעשה מעולם לא היה פרויקט מוכן בזמן לתחרות השנה הבוגרת.

אבל היא הייתה מחויבת לסיים את המחקר.

כמו לאכול פיל, בורג היה חותך את הצעדים הבאים לצ'אקים בגודל ביס. קודם הגיע הפרוטוקול, אחר כך קיבל אישור.

"הוא היה דוחף אותה לפעמים," אמרה לורה.

לא הכל היה עבודה.

"זה באמת יוצא דופן מה שהוא עשה בשבילה. הוא דבק בה, הדריך אותה והדריך אותה באמת במשך שנים. הוא הגיש אותה לפרס סיגמא צ'י למדע וכולנו הלכנו למשתה כשהיא זכתה", אומרת לורה. .

בורג' אומר שהוא התרשם מהמסירות שלה. אליזבת זוקפת הרבה מזה לניסיון שלה עם הווטרינרים בפרויקט.

"כל הזמן אמרתי להם שכשהמחקר יסתיים זה עשוי לעזור לאחרים. לא רציתי לאכזב אותם", היא אומרת.

בשנת 2015, ברטון הציגה את עבודתה בכרמל, קליפורניה, בוועידת המחקר הרפואי המערבי.

"היא הצליחה נהדר", אומר בורג'. "הוכחתי את כל מה שהיא כתבה. היא הציגה עם הרבה עמיתים, חברי סגל זוטר וסטודנטים לרפואה והיא לגמרי החזיקה מעמד".

המכשול האחרון היה הפרסום. כאשר השניים פנו לכתב העת ביקש עורך שיצרפו סטטיסטיקאי לצוות. ברגע שזה קרה, "היעילות של פסיכותרפיה בסיוע סוסים בחיילים משוחררים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית", הופיע בכתב העת הבינלאומי, רפואה אינטגרטיבית חורף שעבר.

בימים אלה, בורג' מתענג על שאילתות מעורכי כתבי עת רפואיים המחפשים את מומחיותו בהדרכה לטיפול בסוסים.

"העניין הזה מעיד עד כמה המאמר כתוב היטב כמו גם להיקף המחקר שלה", הוא אומר, כשהוא מעלה שאילתת מסך של כתב עת אקדמי ושואל אם הוא רוצה לערוך מהדורה מיוחדת של גיליון כתב עת. בנושא.

"זה זכה לתשומת לב רבה כי אין הרבה נתונים בספרות. עכשיו אני מוזמן לבוא ולהרצות על טיפול בבעלי חיים, שזה לא הקטע שלי", הוא אומר בחיוך.

"המפתח הוא שיהיה רעיון טוב ומבוסס מבחינה מדעית, כך שברגע שהפרויקט יסתיים, ניתן יהיה לפרסם אותו. וזה המקום שבו הם זקוקים לעתים קרובות לעזרה. הם חייבים שחבר סגל ייתן להם חסות, הם לא יכולים לעשות זאת. מחקר בלי זה", הוא מוסיף.

אחרי שש שנים, "די התחרפנתי" כשהיא ראתה את שמה בדפוס אומרת אליזבת.

היא סיימה את תואר האחיות שלה באביב הזה וקיבלה תפקיד אחות נחשב בטיפול נמרץ טראומה בבית החולים האוניברסיטאי ומתכננת להשיג דוקטורט.

בורג' לא מופתעת מהתוכניות שלה.

"פרסום פרויקט המחקר שלך בכתב עת רפואי יוקרתי יכול להיות הזדמנות לכתוב כרטיס משלך לתואר מתקדם, אבל זה קורה לעתים רחוקות", אומר בורג'.

"לכתוב לפרסום בעיצומו של קבלת התואר זה מרתון", הוא ממשיך.

"אתה צריך להיות בעל מוטיבציה אמיתית כדי לקחת על עצמך פרויקט כזה בנוסף לכל הלימודים ולכל המבחנים שלך ולכל חופשות האביב שלך. זה צריך להיות נושא שאתה נלהב ממנו כדי להמשיך אותו. למישהו לבזבז זמן כזה במחקר בזמן התיכון ובקולג', כמו שעשתה אליזבת זה באמת מדהים", הוא אומר.