1) סקירות ספרות בין-תחומיות של מחקר שיתופי ומעורב בקהילה (Wallerstein et al., 2008); ומכשירי מדידה ומבנים (Sandoval et al., 2011; Pearson et al, 2011);
2) סקר אינטרנטי של התאמתם של שותפות פוטנציאלית ובניית תוצאות ל-100 פרויקטים של CBPR; וייעוץ מומחים עם מתרגלי CBPR בקהילה ובאקדמיה;
3) יצירה של דגם קונספטואלי עם ארבעה מימדים;
4) קבוצות מיקוד מעמיקות עם בעיקר שותפים קהילתיים של שש שותפויות מחקר אקדמיות-קהילתיות שעובדות עם אוכלוסיות מיעוטים אתניים/גזעניים (4 מקומיים; 2 לאומיות) כדי להעריך את תקפות הפנים ומקובלותם על חברי הקהילה. זוהו ארבעה מבנים רוחביים: פיתוח אמון; יכולות משופרות של שותפויות קהילתיות ואקדמיות כאחד; למידה הדדית ודיאלוג: וצורך לטפל בדינמיקת כוח לא שוויונית לקראת מבנה כוח משותף שוויוני יותר (Belone et al, 2016);
5) מחקר שיטות מעורבות במימון NIH, "Research for Improved Health (RIH)" (2009-2013), עם שותף נוסף כחוקר ראשי, המרכז הלאומי לחקר המדיניות של האינדיאנים האמריקאים, כדי לבדוק את המודל המושגי של CBPR וארבעת מימדיו על פני מגוון רחב של פרויקטי מחקר קהילתיים במימון פדרלי ו-CBPR (ממומן באמצעות מרכזי המחקר האינדיאנים לבריאות, המכונים הלאומיים לבריאות ושירות הבריאות ההודי). השיטות בהן נעשה שימוש היו שני סקרי אינטרנט (~200 שותפויות) ושבעה מחקרי מקרה מעמיקים (Hicks et al, 2012; Lucero et al, 2016);
6) פיתוח האימות הפסיכומטרי הראשון של תהליך השותפות וסולמות התוצאות (Oetzel et al, 2015);
7) פיתוח קבוצה של שיטות עבודה מומלצות או מבטיחות עם ניתוחים של הקשר בין שיטות שותפות נבחרות ותוצאות שותפות (Duran et al, 2019; Oetzel et al, 2018; Ward et al, 2020; Rodriguez-Espinosa et al. al, 2020; Wallerstein, Oetzel, et al, 2019);
8) תרגום מודל ל ספרדי, פורטוגזי, שוודית, ועניין של שיתוף הפעולה הבינלאומי של מחקר בריאות משתתף (ICPHR.org) לתרגומים ולשימוש אחרים;
9) שימוש נוכחי במודל ככלי הערכה והשתקפות קולקטיבית עבור שותפויות כדי לזהות ולהעריך את הפרקטיקות, התחומים לחיזוק שלהם ואסטרטגיות לשיפור יעילותן להשגת התוצאות הרצויות. (ראה Parker et al, 2021; Wallerstein et al, פרק 2021 ב-SAGE Handbook of Participatory Research and Inquiry). (CBPR Visioning: מדריך תכנון והערכה)
