המהפכה הקוגניטיבית השלישית, כל כך הרבה לקרוא, כל כך מעט זמן

זה לא הדמיון שלך. היום, לראשונה בהיסטוריה, אי אפשר לעמוד בקצב של כל המידע הזמין שמשוחרר לעולם. מה אנחנו הולכים לעשות עם כל המידע שמפציץ אותנו על בסיס יומי? ואיך נוכל להבטיח שאנשים ירוויחו מזה בסביבה הרפואית?

קבוצה בינלאומית של חוקרים מתמודדת עם שאלה זו "המהפכה הקוגניטיבית השלישית," מאמר שפורסם לאחרונה ב- דוחות EMBO - כתב עת שנבדק על ידי עמיתים - מדגיש מחקר בביולוגיה מולקולרית, כמו גם פירושים על ההשפעה החברתית של ההתקדמות במדעי החיים.

הדיגיטליזציה, הרשת העולמית ומאמצי המחקר העולמיים הביאו למהפכה הקוגניטיבית השלישית. טרנספורמציה זו באה בעקבות המצאת החקלאות, האלף בית והערים במהפכה הראשונה, ושילוב הנייר המודרני עם בית הדפוס במהלך המהפכה השנייה, לדברי אחד ממחברי העיתון, ד"ר אריאל ל 'ריבאס באוניברסיטת המרכז לבריאות גלובלית בניו מקסיקו.

מאמר הקבוצה מתמקד בשתי בעיות שנוצרות ממבול המידע הזה: הסיכון לעכב אימוץ ידע זמין ותוקפו המפוקפק של חלק ניכר מהספרות שפורסמה.

"איך להגיב ולהסתגל למתקפת הידע הזו יהיה האתגר העיקרי העתיד להיכנס", אומרת ריבאס. "תופעה זו מעולם לא חוותה אף דור אנושי. אף ממשלה, אוניברסיטה, עסקים, מערכת משפט או אידיאולוגיה לא נראים מוכנים להתייחס אליה".

ברמה האינדיבידואלית, המהפכה יוצרת סוג חדש של אנאלפביתיות, שבה חוקר תמיד עובד עם מידע מיושן. זאת מכיוון שהזמן הזמין לקריאה נשאר קבוע, אך נפח הספרות שיש לקרוא ממשיך לגדול.

למשל, אם המדען הממוצע, בשנת 1955, היה צריך לקרוא שעתיים בשבוע כדי להישאר מעודכן בתחומו, כיום, מדען דומה היה צריך לקרוא 300 שעות בשבוע. עם זאת, שבוע הוא רק 168 שעות.

אחת הדוגמאות לאימוץ מושהה של ידע זמין ו/או ידע שפורסם של תוקף מפוקפק היא העובדה כי יותר מ -20,000 מאמרים פורסמו בנושא אלח דם. למרות מספר כה גדול של מחקרים, אף אחד מהם לא תורגם לטיפולים חדשים.

"הבעיה הזו משפיעה על הכל, על כולם ובכל מקום", אומר ריבאס. "זה כרוך באמינות של דיפלומות, אוניברסיטאות, מקצועות, פרסומים ומשרות".

המהפכה משחררת אינספור שאלות נוספות. איך יראה מקצוע הרפואה בעוד חמש שנים? כיצד נוכל להעביר את כספי המחקר בצורה היעילה ביותר? איך אנחנו משווים בתי ספר לרפואה?

על מנת לפעול ביעילות בסביבת מידע חדשה זו, יש למצוא דרכי תקשורת חדשות, אומרים המחברים, כשהם קוראים לבחון שיטות חדשות לשילוב ותרגום ממצאים מדעיים לפורמטים שעובדים טוב ומהיר יותר עם פחות.

"הצורך כעת הוא במנגנוני תקשורת בין-תחומיים ובין תחומיים שיכולים לסייע בהפצת מידע לאנשים הזקוקים לו ביותר", מציעים המחברים. "עלינו לפתוח בדיאלוג רציני"..