לתרגם
$ {alt}
מאת מייקל האדרל

ללמוד להיות נוכח

אימון מיינדפולנס מוצא מקום בבית הספר לרפואה של UNM

XNUMX סטודנטים בשנה השלישית לרפואה התכנסו בצהריים בחדר ישיבות נטול חלונות במשרדי מחלקת הכירורגיה של האו"ם, ועזרו לעצמם לכרוך עטיפות כריכים, צ'יפס ועוגיות תוך דיון על היתרונות של מיינדפולנס.

רבקה וויליאמס-קרנסקי, MD, PhD, תושבת בכירה בכירורגיה כללית, מובילה את השיחה. "האם מישהו מכם השתמש בתרגילי הנשימה עליהם דיברנו?" היא שואלת.

סטודנטית מרימה את ידה. "כן, עשיתי את זה אתמול", היא אומרת ומתארת ​​מפגש מלא לחץ עם מנתח שהציב אותה במקום בכך שביקש ממנה לתאר את שכבות דופן הבטן.

"אני אחשוב על משהו, אבל לא אגיד את הדבר הנכון", מודה התלמיד, "אז פשוט עצרתי ועשיתי את דבר נשימת הבטן." לאחר שהרגיעה את עצמה, היא סיפקה את התשובה הנכונה. "זה עוזר לך להדביק את המילים שלך למוח שלך."

וויליאמס-קרנסקי מהנהן בחיוב כשתלמיד אחר מספר כיצד השתמש בנשימתו כדי להפיג תחושות חרדה במהלך הליך של חמש שעות בחדר חם מדי, חסר מיזוג אוויר.

הגדרת עבודה של מיינדפולנס מהבהבת על המסך בחזית החדר: "לשים לב בצורה מסוימת, בכוונה, ברגע הנוכחי, ללא שיפוטיות".

זהו נושא שאליו חוזרת וויליאמס-קרנסקי שוב ושוב במהלך קורס המיינדפולנס, המתפתח בשלושה מפגשים בני שעה. זה חובה לכל השנים השלישיות כשהן מסתובבות בין פקידותיהם הניתוחיות, ומסתמכות על מחקר גדל והולך המצביע על כך שתודעה יכולה להפחית את הסיכון לשחיקה של רופאים.

היא מובילה את התלמידים במגוון טכניקות מדיטטיביות, לרבות נשימה בטן איטית ויציבה, המפעילה את התגובה הפאראסימפתטית המרגיעה של הגוף, סריקות גוף מודעות ומדיטציה של אהבה, תרגול המראה לקדם חמלה.

"כל כך הרבה רפואה עוסקת בהקרבה עצמית לאחרים", היא אומרת. "אני מבלה אחת משלושת המפגשים בשיחה על חמלה - וגם חמלה עצמית. אנחנו שוכחים שאנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו על אנושיים והדברים האלה לא משפיעים עלינו, אבל הם משפיעים, מאוד עמוק".

וויליאמס-קרנסקי מביאה תעודות ייחודיות לתפקיד ההוראה שלה. כשהחלה את תוכנית הלימודים לתואר שני/דוקטורט באוניברסיטת אורגון לבריאות ולמדע בפורטלנד, התעניינות מתמדת במדיטציה הובילה אותה לבקר במרכז הזן של דהארמה גשם, שנמצא במרחק של שני רחובות בלבד ממקום מגוריה. "בדיוק חשבתי 'זהו, אני בבית'".

תוך זמן קצר, היא התגוררה במרכז הזן והצטרפה למדיטציה קבוצתית יומית.

אימון ייעודי - כולל נסיגות מדיטציה אינטנסיביות של שבעה ימים שנקראו סשין - אפשרה לוויליאמס-קרנסקי לנהל את הלחץ של בית הספר לרפואה ועזרה לה להבהיר מדוע היא רוצה להיות רופאה מלכתחילה.

"החלטתי שבגיל 5 אני הולכת להיות רופאה", היא אומרת. באמצעות תרגול הזן שלה, היא מצאה את עצמה שואלת, "למה אני עושה את זה? כמה האגו שלי עטוף בזה, ואיך אני מוציא את האגו שלי מזה? איך אני מתחבר למוטיבציה של חמלה?"

כשהחלה לקחת יותר יד בטיפול בחולים, היא גם גילתה שזה "עזר מאוד להתמודד עם אותן חוויות מאתגרות בהקשר הקליני, של תחושת חוסר אונים או המום".

בהיותו בפורטלנד, וויליאמס-קרנסקי לימדה שיעורי מדיטציה לצעירים בתוכנית המשפחתית של מרכז זן. כאשר הגיעה ל- UNM לשם התמחותה הכירורגית, פנתה לג'ון ראסל, MD, יו"ר המחלקה לכירורגיה, בנוגע להציע קורס מיינדפולנס לסטודנטים לרפואה.

"ד"ר ראסל תומך מאוד", היא אומרת. "מהרגע שאמרתי שאני רוצה לעשות את זה, הוא אמר, 'נהדר!'" הוא גם שילם כדי לרכוש לסטודנטים עותקים של "הסטודנט הרפואי המודע: מדריך פסיכיאטר להישאר מי שאתה תוך הפיכתו למי שאתה רוצה להיות. . "

נראה כי תלמידי שנה שלישית לרפואה קשובים במיוחד למה שיש לקורס להציע, אומרת וויליאמס-קרנסקי.

"כשהם הגיעו לשנה השלישית, אני חושב שהם מתחילים לזהות כמה החלק הקליני קשה", היא אומרת. "הם רואים את האתגרים האלה של עבודה עם מטופלים והשעות שלהם הרבה יותר גרועות. הם משלבים ידע וניסיון מעשי, ועושים את העבודה הרגשית הזו. זה הופך להיות הרבה יותר רלוונטי".

וויליאמס-קרנסקי משתפת בניסיונה שלה כתושבת כדי להדגיש דרכים בהן ניתן להשתמש בתודעה באופן מעשי. דוגמה אחת היא הצורך לשאת ביפר (או שניים או שלושה) תוך כדי שיחה, וכיצד התראה מעוררת תגובה "פבלובית" של "תסכול מיידי, חרדה וכעס". הטריק, היא אומרת, הוא למצוא את המרווח בין גירוי לתגובה.

"הביפר שלי כבה, ואני מרגיש לחץ בחזה, אני מרגיש כעס", היא אומרת. "אבל עם תשומת לב אני מסוגל להרגיש את זה ולאפשר את זה. אני נושם, נרגע ומרים את הטלפון ואומר 'איך אני יכול לעזור לך?'"

מיינדפולנס מציעה גם אלטרנטיבה לאותם תקופות בהן רופא עשה כל שביכולתה למען המטופל שלה - וזה עדיין לא מספיק. "הרבה פעמים זה רק להיות נוכח לאותו אדם", אומרת וויליאמס-קרנסקי.

היא קיבלה הכרה לאומית בעבודה, כולל פרס הוראת התושבים בישיבת איגוד התושבים הכירורגים בשיקגו, והזמנה להציג בקונגרס הקליני האמריקאי של המכללות האמריקאי לשנת 2019.

וויליאמס-קרנסקי הצטרף גם למשרד סביבת הלמידה החדש של בית הספר לרפואה כעמית מחקר,

הודות למודעות הגוברת לסכנות השחיקה, סטודנטים לרפואה מתחילים כעת ללמוד על חשיבות בריאות הרופא בשלב מוקדם של ההכשרה. "הבריאות בהחלט על המכ"ם", היא אומרת.

"להבין מה עובד למען הרופאים המנתחים, אילו חלקים מונעים ממוסד, מה הם גורמים אישיים - זה בהחלט היה חלק מהשיחה".

קטגוריות: מעורבות קהילתית, חינוך, חדשות אתה יכול להשתמש, בית הספר לרפואה, סיפורים מובילים