לתרגם
$ {alt}
מאת שון סינג סידהו, MD

למצוא את האיזון שלך

טיפים לשמירה על רווחה רגשית בתוך אי שקט חברתי

כל העם צפה במהלך השבוע האחרון כאשר האומה שלנו עברה פרק כואב מאוד בהיסטוריה שלה.

בעוד שזרעי הסבל הזה נטועים לפני מאות שנים, היה קורע לב לראות את ההשפעה על אותם אנשים רבים שחייהם השתנו באופן בלתי הפיך על ידי אירועים אלה. כולנו נדחקו לתפקיד הצופה, עם תחושה של עצב גדול, תסכול, חוסר תקווה וחוסר אונים כשאנחנו צופים בחלקים מהערים שלנו מתפרקים.

אי שקט חברתי זה מגיע בתקופה שבה האומה שלנו כבר נאבקה בטרגדיה ש- COVID-19 גבה את חייהם של יותר מ -100,000 מבני משפחתנו, חברינו ובני הקהילה.

זה אך טבעי שלתקופות ניסיונות כאלה תהיה השפעה על הנפש הקולקטיבית שלנו. עבור המעורבים יותר באופן אינטימי, ההשפעה עשויה להיות חמורה למדי ומקיפה. עם זאת, גם אלה העוקבים בעקיפין אחר מחזורי חדשות ומדיה חברתית עשויים לחוות מצוקה רגשית. ראינו את זה בשידור חי בטלוויזיה, כיוון שכמה כתבים פרצו בבכי בזמן שהם נאבקים לעבד את האירועים שהם מסקרים.

תגובות אופייניות לתסיסה חברתית כוללות חרדה, עצב וייאוש. חלק מהאנשים עשויים לדאוג שהאלימות תתפשט ישירות אל יקיריהם, בעוד שאחרים עשויים לדאוג יותר קיומיים בנוגע לקהילותיהם להחלים ולעתיד עולמנו.

רבים יחושו תחושת עצב עד כדי שכול באבל על אובדן המדינה שחשבו שיש להם, או על המשפחות שאיבדו את יקיריהן. חוסר תקווה או ייאוש מלווים לעתים קרובות חרדה ועצב עצומים כאשר אנשים מרגישים חסרי אונים וחוסר שליטה על סביבתם.

תגובה אופיינית נוספת לתסיסה חברתית היא תסכול ועצבנות, שאם לא יישארו בהם ביקורת, הם יכולים להתקדם לכעס, שנאה, חשיבה בשחור-לבן, דה-הומניזציה, מחשבות נקמה-ובסופו של דבר לאלימות נוספת.

למרות שחשוב להכיר ברגשות אלה בתוכנו, הכעס והשנאה רק משרתים עוד יותר את החלוקה הקיימת ובסופו של דבר משאירים את כל המעורבים בתחושה הרבה יותר גרועה בסופו של דבר. הדבר המתעתע בכעס הוא שזה נותן לאנשים תחושת שליטה שקרית שהם לא מרגישים מפחד, חרדה, דיכאון, ייאוש וחוסר תקווה.

עם זאת, זו אשליה, מכיוון שהיא מאוד חולפת ורק בסופו של דבר מנציחה את מעגל הכאב והסבל. עלינו להתנגד לדחף לבחור צד בין אקלים תקשורתי הניזון מקיטוב. טוב אם נזכור שכאב וסבל אינם מפלים ומשפיעים על כולם.

מה אנו יכולים לעשות כדי לשפר את רווחתנו הרגשית בתקופות מטרידות שכאלו? הדבר הראשון והמעשי ביותר היא להגביל את החשיפה שלנו לתוכן מדיה טראומטי ופרובוקטיבי. ייתכן שנצטרך לעקוב אחר סיקור כזה כדי להבטיח את ביטחוננו, במיוחד אם אנו נוסעים באזורים של תסיסה חברתית. אבל בכל שאר הנסיבות לא מועיל לראות את הסיקור התקשורתי יותר מפעם ביום. עלינו לחפש סיקור חדשותי דיווח ניטראלי ככל האפשר כדי להימנע מקיטוב מוגזם.

כמו כן, חשוב מאוד למצוא נקודות פיזיות ללחץ הנפשי והרגשי שלנו. אלה יכולים לכלול פעילות גופנית לב וכלי דם, אימוני משקולות, אימון קרוס או טיולים בטבע. צורות מסוימות של פעילות גופנית כוללות היבטים יצירתיים ו/או רוחניים, כגון ריקוד ויוגה, ואלה יכולים להיות בעלי יתרונות נוספים מעבר לכושר גופני.

אנשים רבים יחוו נדודי שינה או קשיים אחרים הקשורים לשינה בתקופות אלה. שינה היא היבט קריטי של הבריאות שלנו, מכיוון שהיא מחזירה את ההומאוסטזיס ומספקת לנו דחייה קריטית ממחזור הלחימה או הבריחה של הורמוני הלחץ בתקופות קשות. ייתכן שיהיה עליך לפנות למומחה רפואי אם אינך יכול לישון באמצעות טכניקות הרפיה, מקלחות חמות או שתייה או שיטות טבעיות אחרות. חשוב גם להמשיך לטפל בגופנו מבחינת תזונה והידרציה.

מעבר לאני האינדיבידואלי שלנו, חשוב לנו גם להמשיך לקיים קשרים בריאים עם העולם סביבנו. אינטראקציות אנושיות אלה אינן חשובות רק לחיים בריאים ומלאים, אלא הן גם מחזירות את האמונה שלנו באנושות.

התרופה הגדולה ביותר לתחושת חוסר אונים היא הסברה. זה עשוי להיות זמן מצוין עבורנו להעריך מחדש את חיינו ולשאול את עצמנו אם אנו עושים מספיק כדי לשפר את הקהילות שלנו. אנחנו יודעים שיש אנשים בקהילה שלנו שסובלים. מה אנחנו עושים כדי לעזור להם? מה אנחנו עושים כדי להבטיח שהם לא ירגישו בחוץ, לא נשמעים, לא נראים ושכחים?

ייתכן שזרעי התסיסה הזו נטועים לפני מאות שנים, ובכל זאת נוכל להתחיל לשתול זרעים חדשים של אהבה, חוסן, ביחד, ריפוי, רווחה, אחדות וצמיחה. לעשות זאת יהיה היתרון הכפול של לעזור לנו ברמה האינדיבידואלית וגם להועיל לעולם הסובב אותנו.

קטגוריות: מעורבות קהילתית, חינוך, בית הספר לרפואה, סיפורים מובילים