לתרגם
$ {alt}
מאת קתלין ריינר-גרבר

החל לעתים קרובות: מחקר קרם הגנה ב- UNM

חשיפה לקרני אולטרה סגול (UV) היא דאגה רצינית לכל מי שחי בארץ הקסם. עם יותר מ-300 ימי שמש, גובה רב וקווי רוחב דרומי יחסית, המקסיקנים החדשים חשופים לקרני UV עזות יותר מאשר תושבי רוב המדינות האחרות. בשילוב עם אורח החיים החיצוני שמקסיקנים רבים נהנים ממנו, הסיכון לפתח סרטן עור לא מלנומה גדל באופן משמעותי.

לדברי דונלד גודווין, דוקטורט, פרופסור חבר לרוקחות במכללת UNM לרוקחות, סוג זה של סרטן עור, למרות שבדרך כלל אינו קטלני, משפיע על יותר ממיליון אמריקאים מדי שנה, והמקסיקנים החדשים נפגעים קשה במיוחד. למעשה, לניו מקסיקו יש את השיעור הגבוה ביותר לנפש של סרטן עור שאינו מלנומה בארצות הברית.

"קרינת UV היא הגורם העיקרי לסרטן העור", אמר גודווין. החדשות הטובות הן שיש דרכים שבהן אנשים יכולים להגן על עצמם מפני חשיפה לשמש. אחד הנפוצים ביותר הוא השימוש במסנני קרינה.

"מסנני קרינה עובדים. הם חוסמים, סופגים ומפזרים קרינת UV", אמר גודווין. "הבעיה היא שהם נספגים בעור מהר יחסית ודורשים מריחה חוזרת תכופה".

גודווין אמר כי כבר 20 דקות לאחר המריחה, מסנני קרינה טיפוסיים עלולים להתחיל לחדור דרך העור ולאבד את יעילותם. משך היעילות מושפע מגורמים רבים, כולל הזעה, עובי המריחה וחשיפה למים. "זו הסיבה שבבקבוקים תמיד כתוב 'תחיל מחדש לעתים קרובות'; למרבה הצער רוב האנשים לא עושים את זה".

כדי לשפר את כוח השהייה של מסנני קרינה, גודווין שיתף פעולה עם חוקרת UNM לינדה פלטון, PhD, פרופסור חבר לתרופות, כדי לפתח תהליך שיפחית למינימום את ספיגת קרם ההגנה בעור. בשנת 2002, גודווין ופלטון הצליחו.

"בדקנו ציקלודקסטרינים, מולקולות סוכר מחזוריות שמקורן בעמילן, ששימשו בתעשיית התרופות כדי לשנות את המסיסות והיציבות של תרופות שונות", הסביר פלטון. "לציקלודקסטרינים יש מבנה ייחודי דמוי דלי שיוצר מאגר על פני העור, המאפשר לקרם ההגנה להיספג לאט יותר", אמרה.

המחקר הראשוני שלהם, שפורסם ב-Drug Development and Industrial Pharmacy ב-2002, הראה הפחתה משמעותית בספיגת האוקסיבנזון בעור, אחד הכימיקלים הנפוצים ביותר במסנני קרינה. במחקר המשך, פלטון וגודווין בחנו עוד יותר את היעילות של מסנן קרינה המכיל ציקלודקסטרינים ומצאו הפחתה בתאים שנכוו בשמש ובנפיחות העור בעקבות חשיפה לקרני UV. תוצאות מחקר זה התקבלו לאחרונה לפרסום.

"אנו מקווים שעל ידי שימוש בציקלודקסטרינים כתוספים במסנני קרינה קיימים, נוכל להאריך את משך הזמן שמסנן ההגנה נשאר על העור ולהפחית את הצורך במריחה חוזרת", אמר גודווין.

פלטון וגודווין עובדים גם עם גרהם טימינס, PhD, עוזר פרופסור לכימיה רפואית וטוקסיקולוגיה במכללת הרוקחות של UNM, על תהליך לשינוי הציקלודקסטרינים כך שהם למעשה יתחברו לעור ויהפכו עמידים למים ובכך לא יהיו עמידים למים. נפגע משחייה או הזעה. הם כבר הגישו פטנט זמני על הטכנולוגיה הזו.

מכיוון שגם גודווין וגם פלטון מאמינים שאנשים רבים נכווים בשמש ומגבירים את הסיכון לסרטן העור בגלל שהם לא מצליחים למרוח מחדש את קרם ההגנה שלהם בתדירות הנדרשת, הם מרגישים שהמחקר שלהם יעשה הבדל אמיתי עבור המקסיקנים החדשים.

קטגוריות: המכללה לרוקחות