החזרה לבית הספר בעיצומו! זו תקופה מרגשת עבור משפחות, אבל זו גם בדרך כלל התקופה בשנה שבה ילדים צעירים מתחילים לחלות. זה אומר לחץ נוסף להורים. בעוד שטיפול בילדים צריך להיות בראש סדר העדיפויות, מומחים מאוניברסיטת ניו מקסיקו למדעי הבריאות אומרים שחשוב לא פחות שההורים יזכרו לטפל בהם עצמם.
ילדים חולים א מגרש, אבל זה נורמלי
בממוצע, ילדים יכולים לחלות יותר משמונה פעמים בשנה, לפעמים גב אל גב, ותקופות מחלה אלו יכולות להימשך בין שלושה לעשרה ימים.
"אם אתה חושב על זה, זה כנראה רוב החיים הצעירים שלהם, או לפחות זה מרגיש ככה להורים," אומרת אנה דוראן, ד"ר.
דוראן הוא קצין הרפואה הראשי בבית החולים לילדים של UNM. היא אומרת שהיא יודעת שזה יכול להיות מכריע עבור הורים כשהילדים שלהם חולים.
אני תמיד אומר להורים, 'אנחנו לא יכולים לשמור את הילדים שלנו בבועה, ונגיפים נמצאים מסביבנו'. למרות שזה יכול להיות מאתגר להורים כאשר ילדיהם חולים, חשוב לזכור שכל חשיפה לנגיף בונה את המערכת החיסונית שלהם על ידי יצירת נוגדנים נגד אותם וירוסים.
אבל דוראן אומר שהחדשות הטובות הן שככל שילדים מתבגרים, התסמינים הופכים פחות חמורים, והם חולים בתדירות נמוכה יותר.
לחץ על הסרטון למטה לקבלת טיפים מד"ר דוראן להורים עם ילדים חולים
צפה בהודעה זו על
ילדים חולים צריכים הורים טובים
אין ספק בכך, שיש ילד חולה בנוסף למצבי לחץ יומיומיים יכולים להיות הרבה להורים להתמודד. קריסטינה סוואר, MD, היא פרופסור חבר במחלקה לפסיכיאטריה של בית הספר לרפואה של UNM.
"זה קשה," היא אומרת. "במיוחד הפסים הארוכים האלה כשהורים רוצים לדעת 'מתי הם הולכים להשתפר? הם בסדר?'"
הגדרת ציפיות
כדי להימנע מתחושת המום, סוואר אומר שזה מתחיל בהורים שמציבים ציפיות ריאליות.
"חשוב שתהיה ציפייה שהילד יחלה. שזה קורה, לא פעם, וזה תהליך”, היא אומרת. "וגם, לזכור שאחרי שילד למד בבית הספר כמה שנים, לעתים קרובות החסינות שלו חזקה יותר, כך שהתהליך נעשה קל יותר."
סוואר מציע לתכנן טיפול גיבוי כאשר ילד חולה, בין אם זה הורים שמטפלים בילד בתורו כדי להקל על העומס או לבקש עזרה של בייביסיטר או בן משפחה אחר, אם אפשר.
הימנעות משחיקה
הסכנה שבהורים ינסו לעשות הכל היא שחיקה. סוואר אומר שכשהורים נמצאים במצב ללכת, ללכת, ללכת, הם מתנתקים לאיך שהם מרגישים את עצמם וזה יכול להיות אפקט דומינו.
באותם רגעים של לחץ גבוה, אנחנו לא תמיד מחוברים לרמות הלחץ שלנו. בתורו, אנו עלולים להיות קצרים בפיזור ולא להיות בעלי משאבים מספיקים כאשר הילד שלנו זקוק ליותר תמיכה, או כאשר אנו צריכים לקבל יותר חמלה, בין אם זה כלפי עצמנו או כלפי אנשים אחרים. באותם רגעים לעתים קרובות איננו מכוונים פיזית לאיך שאנו מרגישים.
האטו וקחו הפסקות (ארוכות וקצרות)
סוואר אומר שחשוב שהורים ימצאו דרכים להאט ולהקל על העומס שלהם.
"לפעמים זה למצוא את המרחב הזה בתוכנו להיות כמו, 'זה בסדר להאט, זה בסדר לקחת ימי מחלה, זה בסדר להשתמש בצלחות נייר לארוחת ערב, או להזמין'", היא אומרת.
הפסקות חשובות מאוד כדי למנוע שחיקה, וסוואר אומר שההפסקות הללו יכולות להיות ארוכות וקצרות כאחד. לדוגמה, אם הורה מזהה שהם הולכים לקראת אינטראקציה לוהטת או מלחיצה עם ילדו, זה זמן טוב להתרחק.
"חשוב להורים לחלק מקום", היא אומרת. "קח דקה. כל עוד הילדים שלכם נמצאים במרחב בטוח, פשוט צאו החוצה, תנשמו קצת, שימו מוזיקה."
סוואר אומר שאפילו הפסקות קטנות יכולות לעשות הבדל גדול.
"כשיש לנו הלחץ הגבוה הזה, מערכת העצבים הסימפתטית שלנו נמצאת בדחיפה גבוהה. אז, כל מה שאנחנו יכולים לעשות, גם אם זה רק דקה או שתיים של נשימה או תשומת לב עוזר להוריד אותנו למקום שבו מערכת העצבים הפאראסימפתטית שלנו נכנסת פנימה. זה באמת מועיל במונחים של איזון הלחץ הכללי בגוף שלנו", היא אומרת.
אבל אתה לא יכול לסמוך רק על מה שסוואר מכנה מיקרו-הפסקות. חשוב לקחת הפסקות גדולות יותר לדברים במהלך השבוע כמו להתאמן או לצאת עם חברים.
"עשה את הדברים שעוזרים לך להרגיש מחובר עם מי שאתה מעבר להורות היומיומית", היא אומרת. "יש ראיות טובות שזה מועיל."
בסופו של יום, הדרך בה ההורים דואגים לעצמם היא גם שיעור חשוב עבור ילדיהם.
"הצגנו מודל לילדים שלנו", אומר סוואר. "אם אנחנו באמת מתמקדים בלהיות עסוקים, הילדים שלנו רואים את זה וקולטים את זה, אז דוגמנות טיפול עצמי חשובה גם עבורם."