מבצע פורץ דרך

הערכת סיכונים חדשה בבית החולים של UNM מאפשרת ניתוח מוח נדיר "ער" בחולה בן 92

כאשר בובי סמית' עבר לגור בקהילה עצמאית של סנטה פה, המורה בדימוס אימצה את פרישתה בהתלהבות. "היא אחת מהאנשים האלה שלעולם לא חולה, לא לוקחת תרופות והולכת לחדר כושר יום אחד", אומרת בתה, רובין סמית. "בגיל 92 וחצי, זה נדיר."

אבל במהלך החגים, חל שינוי. "שמתי לב למשהו די מוזר עם התחביר של המשפטים שלה", אומר רובין. בעצת כמה חברים מקלינאי תקשורת, היא לקחה את אמה לרופא.

MRI שלל שבץ מוחי, אמר רובין, אבל MRI שני עם חומר הזרקה להגברת הניגודיות חשף נוכחות של גידול סרטני. "הם אמרו שזה לוחץ על אזור במוח ששולט בדיבור", אמרה.

תוך מספר שבועות הופנה בובי לנוירוכירורג כריסטיאן באוורס מאוניברסיטת ניו מקסיקו. הוא רשם סטרואיד רב עוצמה שיבטל זמנית את תסמיני הדיבור המחמירים שלה והעמיד בפניה בחירה מרתיעה.

הוא יכול לנסות להסיר את הגידול בבקרניוטומיה ערה, הליך עדין שבו המטופל נשמר ערני, מסוגל לענות על שאלות ולנוע לפי ההנחיות בזמן שהמנתחים נותחים. "האפשרות האחרת היא לא להסיר את הגידול", אמר לה. "אם לא נעשה כלום, בובי, אתה תאבד במהירות את היכולת שלך לדבר ולכתוב."

"אמא שלי ישנה על זה לילה אחד ואמרה, 'אני רוצה לעשות את זה'", משחזר רובין.

ב-7 במרץ באוורס וצוותו פתחו חור בגולגולת של בובי מעל האזור המוטורי כדי להסיר את הגידול, ושלושה ימים לאחר מכן היא שוחררה למתקן שיקום בסנטה פה.

"מצאנו מסדרון קטנטן (דרך המוח) שלא יקריב את יכולת הדיבור שלה והצלחנו להסיר בבטחה את כל הגידול", הוא אומר. "היא לא יכלה לדבר לפני הניתוח, ואז עשינו את הניתוח ער, ובזמן שהיא עדיין ערה, היא השיגה את היכולת לדבר שוב כשהיינו מסירים את הגידול".

ייתכן שהיא הייתה המטופלת המבוגרת ביותר שעברה קרניוטומיה ערה, אומר באוורס. "אנחנו לא יכולים למצוא שזה אי פעם נעשה", הוא אומר. "אנשים השתמשו באופן מסורתי בגיל כנקודת חיתוך. בדרך כלל לא היית מוציא גידול מבן 93".

באוורס אומר שכשהצטרף לפקולטה של ​​UNM לפני 18 חודשים, הוא ורוהיני מקי, MD, קצין איכות ובטיחות ראשי בבית החולים UNM, התחילו להיפגש בנוגע לעניין המשותף שלהם בחקר שבריריות, והיא הציגה לו כלי בדיקה טרום ניתוחי חדש יותר בשם מדד ניתוח סיכונים שלא נעשה בו שימוש בעבר בנוירוכירורגיה. הוא מודד את השבריריות של המטופל טוב יותר מאשר מדדים אחרים.

שבריריות וגיל כרונולוגי לא תמיד הולכים יד ביד, כולנו מכירים בני 80 שמשחקים טניס וגולף והם חזקים. גיל כרונולוגי הוא גורם אחד, אבל הוא לא קובע את השבריריות כשלעצמו, וזה מקרה מצוין להדגיש זאת.

- רוהיני מקי, MD