לתרגם
תינוק על כפות ידיו ורגליו

תקווה שזה עתה נולדה

UNM מצטרפת למחקר לאומי המשווה תרופות לטיפול בתסמונת נסיגה של אופיואידים בילודים

יילודים שנחשפו לתרופות אופיואידיות ברחם לעתים קרובות מראים סימנים של תסמונת גמילה אופיואידית בילודים (NOWS), מה שגורם להם להיות עצבניים ובעצם. ייתכן שהם מתקשים להאכיל ולישון, וקשה להם להרגיע אותם.

בשנים האחרונות הרופאים למדו שברוב המקרים התינוקות יסתדרו טוב יותר בחדר עם המטפלת העיקרית שלהם, עם הנקה ומגע נרחב בין עור לעור, אך בכ -20 עד 30 אחוז מהמקרים הטיפול בתרופות עשוי להיות נחוץ.

"במקרה הגרוע ביותר, אם אין להם טיפול תרופתי התינוקות האלה יכולים לתפוס או לא לשגשג בגלל האכלה לא מספקת", אומר לארי לימן, MD, MPH, מנהל רפואי ב- מרפאת מילאגרו של אוניברסיטת ניו מקסיקו, המספקת טיפול טרום לידתי ואחרי לידה לאמהות המתמודדות עם בעיות שימוש בחומרים, ולמנהלת רפואית משותפת של משתלת UNM ביניים.

לימן הוא החוקר הראשי בפרס מענק של שנתיים בסך 445,000 אלף דולר במסגרת מכוני הבריאות הלאומיים עוזר לסיים את יוזמת ההתמכרות לטווח ארוך (HEAL) למחקר רב-אתרי שישווה את האפקטיביות של שלוש תרופות המשמשות לסיוע לגמילת תינוקות מתלות באופיואידים.

התרופות - מתדון, מורפיום ובופרנורפין - כולן מסווגות כאופיואידים, אך הן עוברות חילוף חומרים בקצב שונה והשפעותיהן שונות במקצת.

 

לורנס לימן, MD, MPH

אנו נרגשים להשוות את שלושתם כרגע, אין תרופה לבחירה - מתדון ומורפיום הם הנפוצים ביותר. אנו מקווים לקבוע כי אחד עדיף ולהפוך את רמת הטיפול ברחבי הארץ.

- לורנס לימן, MD, MPH

"אנו נרגשים להשוות את שלושתם", אומר לימן. "כרגע אין תרופה לבחירה - מתדון ומורפיום הם הנפוצים ביותר. אנו מקווים לקבוע כי עדיף לעשות זאת ולהפוך את רמת הטיפול ברחבי הארץ ”.

Buprenorphine אינו משמש כרגע לטיפול NOW ב- UNM, אולם התרופה היא הנפוצה ביותר בקרב נשים בהריון עם הפרעת שימוש באופיואידים במרפאת מילאגרו, אומר לימן.

"אם בופרנורפין הוא טיפול אופטימלי ל- NOWS, אז זו עשויה להיות בחירה מושכת להורים", הוא אומר. "אם אתה משתמש בתרופה והתינוק שלך היה על אותה תרופה ברחם, יש משהו מושך בלהשאיר את התינוק על אותה תרופה."

בשלוש התרופות המחקר יבדוק את משך הטיפול ההשוואתי, משך השהות בבית החולים, ירידה או עלייה במשקל ואמצעי התפתחות אחרים, אומר לימן. תינוקות הזקוקים לתרופות נשארים בדרך כלל בבית החולים למשך שבוע עד שלושה שבועות כדי להתאושש מתסמיני הגמילה שלהם, אך במקרים מסוימים זה יכול להיות ארוך יותר, כאשר חלקם מתפתחים ביחידה לטיפול נמרץ בילודים.

מחקר קודם הראה כי קיום פרוטוקול סטנדרטי במוסד קשור למשך שהות קצר יותר, אומר לימן. "אחת התקוות היא שנוכל להקטין את משך האשפוז בכדי להביא תינוקות הביתה עם משפחותיהם, מה שיחסוך הרבה כסף".

במסגרת יוזמת HEAL, ניתן להאריך את המענק לחמש שנים בסך הכל, הוא אומר.

מצטרפים ללמן כחוקרי מחקר במחקר: לודמילה בכירבה, MD, PhD, MPH, מנהלת מרכז המחקר והחינוך של UNM לשימוש בחומרים ב המכללה לרוקחות של UNM, והנאונטולוגית ג'סי מקסוול, MD, פרופסור במחלקה לרפואת ילדים של UNM.

קטגוריות: בריאות, מחקר, בית הספר לרפואה, סיפורים מובילים, הפוך לדף הבית