הייתי עמית לאנדוקרינולוגיה בהכשרה כשהכרתי את גלן פיק. מה שאני הכי זוכר הוא יכולתו החדה לזהות את הבעיה הרפואית המדויקת ולהציע תוכניות טיפול חלופיות. הוא היה מומחה לבעיות גדילה מתעכבות בילדים והיה המומחה הארצי לטיפול בהורמון גדילה בגובה קצר. כמורה הוא היה מעולה, פישט בעיות רפואיות מסובכות כך שאפילו אני יכול להבין אותן. מותו בטרם עת היה אובדן גדול לבית הספר לרפואה, לאגף האנדוקריני שלנו ולמטופלים שהיו תחת טיפולו.
אני זוכר את גלן כאדם נפלא וכל כך קל לעבוד איתו על איורים רפואיים לפרויקטים של מחקר והוראה שלו.
סקיצה מאת מייקל נורביאל