רופאי ילדים והמטולוגיה T. John Gribble, MD, הצטרף למחלקה לרפואת ילדים ב- UNM בשנת 1976 כמנהל המטולוגיה/אונקולוגיה ילדים ופרופסור חבר. הוא שימש כמנהל החטיבה להמטולוגיה בשנים 1987-1997. הוא היה מכשיר להקמת בית רונלד מקדונלד; הקמת התוכנית Ted R. Montoya Hemophilia וחלוץ ביצירת מחנה המופיליה השנתי בניו מקסיקו.
ד"ר גריבל קיבל את התואר השני באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1964, התמחה ב- NYU Bellevue והשלים את התמחותו בילדים בסטנפורד. לאחר שבילה שנתיים בשירותי הבריאות הציבורית, מונה לפקולטה בסטנפורד כעוזר פרופסור בשנת 1969 ופרופסור חבר בשנת 1974 במסגרת החטיבה להמטולוגיה/אונקולוגיה.
ד"ר גריבל גויס למחלקה לרפואת ילדים ב- UNM בשנת 1976 כמנהל המטולוגיה/אונקולוגיה ילדים (1976-1987) ופרופסור חבר. הוא היה מנהל האגף להמטולוגיה בשנים 1987-1997. במהלך כהונתו באוניברסיטת ניו מקסיקו, ג'ון היה כוח מניע מאחורי יצירת רבות מהתוכניות שהן כיום בסיסיות בניו מקסיקו. הוא עבד עם הליגה הצעירה של אלבוקרקי כדי לייסד את בית רונלד מקדונלד; הוא עזר ללובי של המחוקק יחד עם בוב גרינברג להשיג מימון משלים לתוכניות ההמטולוגיה והאונקולוגיה, כולל הקמת התוכנית Ted R. Montoya Hemophilia אותה ניהל בשנים 1980-1997. הוא גם היה חלוץ ביצירת מחנה המופיליה השנתי בניו מקסיקו.
ג'ון אהב ללמד וללמוד, והיה מסור למטופליו. הוא אהב ללמד טכנאים במעבדת ההמטולוגיה של בית החולים. הוא אהב להחליף רעיונות עם עמיתיו ונהנה לחקור את כל דרכי הטיעון השונות. הוא מת בטרם עת בשנת 1997.
ד"ר גריבל, הצטערנו לשמוע על פטירתך. הייתם רופא בני, טים סאקורה וקרן, הייתם נפלאים. בננו נפטר בשנת 1979, אך תמיד היית בליבנו ובתפילותינו. אנו חושבים עליך לעתים קרובות, נוח על משכבך בשלום. היית אדם נפלא ואכפתי.
- לא ידוע
ג'ון ואחותו מרי היו חברים לכיתה באליזבתטאון, קיו. משפחה מפוארת. והתינוקת קאתי הייתה כל כך מתוקה. מצטער לשמוע על פטירתו של ג'ון. נ.ב זכרו מסיבות בבית של הגריב.
- ג'ודי ברנדנבורג פולארד, מורה בדימוס
יש לי זכרונות חביבים על ד"ר גריבל מהליכה לבדיקות השנתיות שלי והליכה למחנות קיץ. המחנות האלה לימדו אותי שזה בסדר לחלות בהמופיליה ושיש המון ילדים בדיוק כמוני. ד"ר גריבל גם סייע ללמד מטופלים כיצד להחדיר בעצמו, אבל לא על בובת מבחן... הוא לימד על ידי הפשיל שרוולים ונתן לילדים להתאמן על הוורידים שלו! הוא היה אדם כל כך גדול ודאג באמת ובתמים לכל מטופליו ולרווחתם. אני חושב שד"ר גריבל היה נדהם ומדגדג מההתקדמות שנעשתה בטיפולי ההמופיליה. תודה לך ד"ר גריבל על שגרמת לילדי המופיליה להרגיש נורמליים ולימדת אותנו הכל על טיפול עצמי!
- ניק הורטון, מטופל לשעבר של ד"ר גריבל
היינו חברי ילדות בק.י. משפחתו הגיעה מאנגליה וקיבלנו חסות של איש עסקים מקומי, וולטר בון. אהבנו את כל המשפחה, מרי, קאתי ומר וגברת גריבל.