רופאי ילדים והמטולוגיה T. John Gribble, MD, הצטרף למחלקה לרפואת ילדים ב- UNM בשנת 1976 כמנהל המטולוגיה/אונקולוגיה ילדים ופרופסור חבר. הוא שימש כמנהל החטיבה להמטולוגיה בשנים 1987-1997. הוא היה מכשיר להקמת בית רונלד מקדונלד; הקמת התוכנית Ted R. Montoya Hemophilia וחלוץ ביצירת מחנה המופיליה השנתי בניו מקסיקו.
ד"ר גריבל קיבל את התואר השני באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1964, התמחה ב- NYU Bellevue והשלים את התמחותו בילדים בסטנפורד. לאחר שבילה שנתיים בשירותי הבריאות הציבורית, מונה לפקולטה בסטנפורד כעוזר פרופסור בשנת 1969 ופרופסור חבר בשנת 1974 במסגרת החטיבה להמטולוגיה/אונקולוגיה.
ד"ר גריבל גויס למחלקה לרפואת ילדים ב- UNM בשנת 1976 כמנהל המטולוגיה/אונקולוגיה ילדים (1976-1987) ופרופסור חבר. הוא היה מנהל האגף להמטולוגיה בשנים 1987-1997. במהלך כהונתו באוניברסיטת ניו מקסיקו, ג'ון היה כוח מניע מאחורי יצירת רבות מהתוכניות שהן כיום בסיסיות בניו מקסיקו. הוא עבד עם הליגה הצעירה של אלבוקרקי כדי לייסד את בית רונלד מקדונלד; הוא עזר ללובי של המחוקק יחד עם בוב גרינברג להשיג מימון משלים לתוכניות ההמטולוגיה והאונקולוגיה, כולל הקמת התוכנית Ted R. Montoya Hemophilia אותה ניהל בשנים 1980-1997. הוא גם היה חלוץ ביצירת מחנה המופיליה השנתי בניו מקסיקו.
ג'ון אהב ללמד וללמוד, והיה מסור למטופליו. הוא אהב ללמד טכנאים במעבדת ההמטולוגיה של בית החולים. הוא אהב להחליף רעיונות עם עמיתיו ונהנה לחקור את כל דרכי הטיעון השונות. הוא מת בטרם עת בשנת 1997.
ד"ר גריבל, הצטערנו לשמוע על פטירתך. הייתם רופא בני, טים סאקורה וקרן, הייתם נפלאים. בננו נפטר בשנת 1979, אך תמיד היית בליבנו ובתפילותינו. אנו חושבים עליך לעתים קרובות, נוח על משכבך בשלום. היית אדם נפלא ואכפתי.
- לא ידוע
ג'ון ואחותו מרי היו חברים לכיתה באליזבתטאון, קיו. משפחה מפוארת. והתינוקת קאתי הייתה כל כך מתוקה. מצטער לשמוע על פטירתו של ג'ון. נ.ב זכרו מסיבות בבית של הגריב.
- ג'ודי ברנדנבורג פולארד, מורה בדימוס
I have fond mementoes of Dr Gribble from going to my annual checkups and going to summer camps. Those camps taught me that it was okay to have hemophilia and that there were tons of kids just like me. Dr Gribble also was instrumental in teaching patients how to self infuse, but not on a test dummy… he taught by rolling his sleeves up and letting kids practice on his own veins! He was such a great man and genuinely cared for all of his patients and their well-being. I think Dr Gribble would be amazed and tickled at the advancements that have been made in the hemophilia treatments. Thank you Dr Gribble for making hemophilia kids feel normal and teaching us all about self care!