ד"ר פלורמן הפך לרופא הילדים שלי בשנת 1952 כשקנינו בית ממש ליד הבלוק שלו, שהיה לו משרד צמוד. הוא נשאר הרופא שלי עד 1967 כשהורי עברו דירה. הם ראו בו ובגברת פלורמן חברים. הוא הגיע לביתנו בגלל שני זעזועי תאונת האופניים שלי ונשאר עד שהחלמתי את ההכרה. כאשר ירד לי חום יוצא דופן בשנת 1961, הוא מצא אבחנה שהרשימה את בן דודו של הפרופסור לרפואה של אבי. ד"ר פלורמן היה אדם נפלא והרופא הטוב ביותר שיכול להיות לילד. סמכתי עליו לגמרי.