חינוך

תואר ברפואה: בית הספר לרפואה של ג'ורג'טאון
התמחות: המרכז הרפואי של מחוז בנלילו

נכתבה על ידי קתרין פרייזר, MD באישור ומידע מאת דונה ברוזזה באוקטובר 2005

ד"ר ברוזזה (מבוטא Bru-zeez) היה בקבוצה השנייה (1968-71) של תושבי הפסיכיאטריה של המחלקה לפסיכיאטריה של UNM, ולאחר סיום לימודיו כיהן כמנהל יחידות האשפוז במחוז ברנלילו שבמחוז ברנלילו, שכונה אז פיגור שכלי בנפש. מרכז, כיום המרכז הפסיכיאטרי של UNM. הוא עבד גם בפרקטיקה פרטית עם אלן חובדה, MD ועשה מחקר עם רוברט קלנר, MD בגיל 35 אובחן כחולה בסרטן הלבלב וכמה חודשים לאחר מכן נפטר ממחלה זו ב- 25 באפריל 1975.

"דום" היה נשוי אז לדונה ברוזזה וארבעת ילדיהם היו בני 10, 8, 6 ו -4 בזמן מותו. הוא התעניין מאוד בתוכניות הסברה לקהילה וזכה לאחר מותו באחד מפרסי האחים 1975, בחסות הוועידה הלאומית לנוצרים ויהודים. קיבלה את פרסו בשבילו, אמרה דונה על בעלה כי "לאהוב את משפחתו ולעזור לאחרים הם הדברים החשובים ביותר בשבילו", וכי הוא כינה את עצמו "פסיכיאטר אקלקטי, שמשתמש בכל דבר שעושה כדי לגרום לאותו אדם טוב".

הוא נולד ב -28 ביולי 1939 בסטיובנוויל, אוהיו אך משפחתו עברה להתגורר בלאס וגאס, נבדה, זמן קצר לאחר מכן והוא גדל שם, סיים את לימודיו בתיכון בישוף גורמן בשנת 1957. דום היה תלמיד מצוין, ודונה נזכרה בכך כאחת מבין התלמידים הטובים ביותר, הוא הוזמן במיוחד לצפות בניסויים הגרעיניים על פני הקרקע שנערכו אז בנוואדה. למרבה הצער, כמובן שחשיפה לקרינה תרמה להתפתחות סרטן הלבלב שלו בגיל צעיר במיוחד. דום המשיך לאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה וסיים את לימודיו בשנת 1961. הוא סיים את בית הספר לרפואה של ג'ורג'טאון בשנת 1965. עשה את התמחותו במה שנקרא בית החולים ההודי של מחוז ברנלילו, אז המרכז הרפואי במחוז ברנלילו (כיום UNMH) בשנים 1965-66 , ולאחר מכן שירת כסגן בחיל הים האמריקאי בשנים 1966-68 לפני שחזר לאלבוקרקי כדי להתגורר בפסיכיאטריה.

כפי שתוארה על ידי דונה, תושבות הפסיכיאטריה בימים הראשונים הייתה קצת כמו משפחה גדולה. רוברט סנסקו, המנהל היה יו"ר: "כריזמטי, קריא היטב, ואהב לקרוא לו 'אבא הגדול'." דונה נזכרת כי הוא ואשתו בטי היו עורכים לעתים קרובות מסיבות עבור התושבים ובני הזוג עם שחייה עונתית, ארוחת ערב, ושיחות על ספרים. הפקולטה והתושבים מעלים לעתים קרובות מערכונים במסגרת מסיבות החג שלהם, וסדרת תמונות מאותה תקופה מציגה את דר. קלנר וסנסקו צוחקים בלבב כשהתושב הראשי דאז ד"ר ברוזזה הפגין כמה טכניקות הוראה לא שגרתיות למדי, כולל אחת שכותרתה שיטת "laissez-faire"!

לדום היה כיף גדול בחיים, וכאשר האמנית, בית לורינג, ציירה את הדיוקן בחדר זה, היא רצתה לתאר את אהבתו לחיים. דונה ציינה שכאשר בעלה הצטלם לדיוקן, לא היה לו משקה ביד, אבל בת 'ציירה בכוס יין זו כסמל לתשוקתו של דום לאנשים, למטרות ולחיים.

חדר זה, שנודע בעבר בשם חדר הישיבות של יוקה, שונה בשמו בטקס חנוכה, 21 בנובמבר 1975, כחדר הזיכרון של דומיניק א. ברוזזה.

דונה ברוזזה, פסיכותרפיסטית בפרקטיקה פרטית, נישאה מאוחר יותר בשנית לג'רי אורטיז ופינו, סנאטור ועובד סוציאלי במדינה, והם עובדים עם העניים באל סלבדור. ארבעת ילדיהם של דונה ודומיניק כולם מבוגרים כעת, אחד בצ'ילה, שניים בדוראנגו, קולורדו ואחד באלבוקרקי.