שם: Jon B. Wang: פילנתרופ מהשורה הראשונה
Byline: מאת פייג' אר פנלנד
ג'ון וואנג, MD הוא חבר בכיתת הבוגרים הראשונה של בית הספר לרפואה של UNM, שנותן בנדיבות כבר למעלה מ-48 שנים.
"אני מרגיש כל כך אסיר תודה על איכות החינוך שקיבלתי באוניברסיטת ניו מקסיקו", אומר וואנג. "ברגע שיכולתי להרשות לעצמי, התחלתי לתרום".
וואנג נולד בקווייאנג, סין. משפחתו עברה להודו, דרום קרוליינה וגיאנה הבריטית לפני שהתמקמה בגרנטס, ניו מקסיקו. הוא המשיך לעזור לצוות השחייה של המכון הצבאי של ניו מקסיקו לזכות באליפות המדינה ב-1957. ספורט יהפוך לתשוקה ויעוד לכל החיים.
לאחר שסיים את לימודיו, וואנג התקבל לפרינסטון, אבל הוא הפך להיות "מוסח", הוא אומר. למרות שציוניו השתפרו בשנתו האחרונה, הוא לא הצליח להיכנס לבתי הספר היוקרתיים לרפואה שמשפחתו רצתה עבורו. במקום זאת, הוא חזר הביתה לעבודה בוגרת ב-UNM, בעוד אביו, רופא בעל השכלה בלונדון, יצר קשר עם אוניברסיטאות בריטיות.
ואז הוא קיבל את החדשות: התוכנית הרפואית החדשה של UNM קיבלה אותו. "לא היה לי מושג למה אני נכנס", הוא נזכר. "זו תהיה החוויה החינוכית הכי מעוררת השראה ומגרה בחיי."
זו הייתה תוכנית בת שנתיים בהתחלה, עם 24 תלמידים, 27 מדריכים. UNM הסבה מפעל ביקבוק ישן של 7-Up ליד בית החולים ההודי במחוז ברנאלילו לספרייה ולמעבדה לביוכימיה, בעוד בית מתים מורשע סמוך הפך למעבדה לאנטומיה ולאולם ההרצאות.
"לא עקבנו אחר תוכנית הלימודים הסטנדרטית של בית הספר לרפואה", אומר וואנג. "למדנו מערכות. למשל, מערכת הלב-ריאה. במעבדה פתחנו וניתחנו את בית החזה, הלב והריאות. במקביל קיימנו הרצאות של פיזיולוגים על התפקוד שלהם. פתולוגים דיברו על מחלות, פרמקולוגים על התרופות המשמשות לטיפול בהן".
סטודנטים היו באינטראקציה עם מטופלים מהשבוע הראשון שלהם בבית הספר לרפואה.
"ד"ר. פפר [רפואה פנימית] או ד"ר סנסקו [פסיכיאטריה] היו מראיינים את המטופל, ואז לוקחים אותנו החוצה", אומר וואנג. "הם שאלו אותנו מה ראינו. תלמיד אחד אמר, 'ראיתי סכיזופרן פרנואיד!' ד"ר סנסקו ענה, 'פעם ידעתי על הדברים האלה, אבל עכשיו אני חושב במונחים של אהבה, שנאה, כעס ופחד'. זו הדרך שבה הוא לימד אותנו על רגשות אנושיים, לדאוג למטופלים שלנו”.
כאשר מועצת יוצרי ה-UNM הרחיבה את התוכנית לארבע שנים שלמות, חברי הכיתה דנו אם להמשיך הלאה. לא נשאר אף אחד, אומר וואנג. "UNM הייתה הרפתקה בחינוך שהערכנו ונהנינו ממנה. לא רצינו ללכת לשום מקום אחר".
קריירה יוצאת דופן
לאחר שסיים את לימודיו, המשיך וואנג לשרת כצנחן וכומתה ירוקה בווייטנאם, והתקבל למספר תוכניות פוסט-דוקטורט יוקרתיות, כולל בית החולים רוזוולט באוניברסיטת קולומביה והמרכז הרפואי קורנל. ב-1973 הפך לאחד מהעמיתים הראשונים בארץ ברפואת ספורט אורטופדית.
"הייתי מוכן בדיוק כמו כל בני זמננו שיצאו ממגדלי השן הגדולים של צפון מזרח", אומר וואנג. "והייתה לי רגישות נוספת עם מטופלים שלמדתי ב-UNM."
בשנת 1977, הוא החל לעבוד עם אוניברסיטת אריזונה ו-19 הצוותים הבין-מכלליים שלה. וואנג עבד גם עם האינדיאנים של קליבלנד והרי קולורדו רוקי, ושימש כנשיא האגודה האורטופדית של טוסון ומנהל האגודה האורטופדית של אריזונה.
בין המטופלים שלו היו טד ברוסקי, בלם ליין מפורסם של ניו אינגלנד פטריוטס, וניק פולס, רכז של פילדלפיה איגלס ו-MVP בסופרבול LII.
ספורט לא היה רק ייעוד. בגיל 60 סיים וואנג את מרתון ניו יורק, ובגיל 73 את המרתון הקלאסי של אתונה.
"ספורט שומר אותך צעיר", הוא אומר. וכך, הם אומרים, עושה נדיבות.
תן כדי לתמוך בבית הספר לרפואה של UNM